מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר שפורסם ב-Obstetrics and Gynecology הראה כי אסטרטגיית טיפול הכוללת שתי תרופות, ולאחר מכן ניתוח, במטופלות עם דיסמנוריאה הקשורה לאנדומטריוזיס הייתה קשורה לעלות נמוכה יותר בשיקול עלות-תועלת כפי שחושב על ידי שנת חיים מתוקננת לאיכות (QALY).
"בשנת 2009 הוערכו העלויות הרפואיות הכרוכות באנדומטריוזיס בארצות הברית בכ-69.4 מיליארד דולר בשנה", כתבו החוקרים, "ולמרות נטל העלות המוכר של מחלה זו, העדויות אודות העלות-תועלת של אסטרטגיות הטיפול השונות במקרים אלו מוגבלות. מחקרים קודמים בחנו את העלויות הישירות והעקיפות בנוגע לאנדומטריוזיס; עם זאת, לא פורסמו מחקרים המעריכים את העלות-תועלת של הטיפול צעד אחר צעד". כדי למלא את פער ידע זה, עורכי המחקר יצרו מודל עלות-תועלת שכלל השוואה של ארבע אסטרטגיות טיפול: טיפול ב-NSAID, לאחר מכן אמצעי מניעה הפיכים קצרי טווח או אמצעי מניעה הפיכים ארוכי טווח (LARC), ולאחר מכן ניתוח או טיפול ב-NSAID, אמצעי מניעה הפיכים קצרי טווח או אמצעי מניעה הפיכים ארוכי טווח, לאחר מכן LARC או מווסתי הורמון משחרר גונדוטרופין (GnRH), ולאחר מכן ניתוח.
המחקר, אשר השווה עלויות, QALY ויחס עלות-תועלת מצטבר, כלל קבוצה תיאורטית של 4,817,894 נשים בגילאי 18-45 שנים, המייצגות את המספר המשוער של נשים בגיל הפוריות בארצות הברית עם דיסמנוריאה הקשורות לאנדומטריוזיס. העלויות נקבעו מהספרות שפורסמה בנושא וטיפולים רפואיים ניתנו באופן תיאורטי למשך 6 חודשים כל אחד, בעוד שעלות הניתוח הלפרוסקופי כללה 12 חודשי טיפול לאחר הניתוח. מתוך ארבע האסטרטגיות, גישת שתי התרופות הייתה חסכונית ביותר, בעלות QALY של 1,158 דולר. לאחר מכן משטר שלוש התרופות, בסכום של 1,158 דולר, משטר התרופה היחיד, בעלות של 2,108 דולר, ולבסוף, ניתוח בלבד, במחיר של 4,338 דולר. "גילינו שהתרופה השלישית לאחר שהטיפול השני נכשל מציעה יתרון השוואתי קטן בלבד לפני הניתוח", כתבו החוקרים, "עם זאת, עבור האישה שחרדה מהתערבות כירורגית, או כאשר ישנה המתנה ממושכת לכירורג מומחה, טיפול במווסתי GnRH עשוי להיות כדאיי".
"עיכוב הטיפול הניתוחי באישה עם כאב עיקש על מנת לתת יותר משלוש תרופות עשוי להפחית את איכות החיים ולהעלות עוד יותר את העלות", כתבו. כדי להפוך את הניתוח לבדו לאופציה החסכונית ביותר, הצלחה בניתוח תצטרך לעלות על 83%, סיכמו המחברים. "אנו יודעים שיש שיעור גבוה מאוד של הישנות לאחר הניתוח", אמר מחבר המחקר בראיון, "גם אם הניתוח עשוי להצליח בהתחלה, יש בערך 50% הישנות לאחר כשנתיים. לכן, מציאת הטיפול הרפואי הנכון תעניק יותר סיכויי הצלחה לטווח הארוך".
לכתבה ב-Medscape