דיאטה קטוגנית, אשר פותחה במקור בשנות ה-20 של המאה הקודמת כטיפול חליפי לאפילפסיה בילדים, עדיין משמשת כגישת טיפול למגוון מחלות כרוניות, כולל מחלות נוירו-דגנרטיביות, סוכרת, מחלת כבד שומני, מחלות ממאירות וכמובן, לירידה במשקל. עם זאת, בספרות הרפואית ישנם ממצאים סותרים אודות חשיבות דיאטה זו בחולים עם אי-ספיקת לב ובסקירה חדשה ביקשו החוקרים לבחון את העדויות בנושא.
הצריכה הקלורית היומית של אלו המקפידים על דיאטה קטוגנית נעה מבוססת ברובה על שומנים (70-80%), כאשר חלבונים אחראיים ל-10-20% מהתזונה ופחמימות ל-5-10% מהרכב התזונה. הפחתת צריכת פחמימות לצד הגברת צריכת שומנים מובילה לשינוי מטבולי בגוף הקרוי קטוזיס. במצבים אלו, רמות קטונים בדם עולים עקב הגבלת צריכת פחמימות, עם הפחתת רמות אינסולין בדם וכתוצאה מכך הפחתת עיכוב ליפוליזה וייצור קטונים, עם עליה בשחרור חומצות שומן מרקמת שומן, המשמשות לייצור קטונים בכבד.
הלב יכול לנצל קטונים כמקור אנרגיה באופן לא-מבוקר ועולה השאלה אם יש אפשרות להגביר ייצור אנרגיה במצבים כמו אי-ספיקת לב. מחקרים בחולים עם אי-ספיקת לב מתקדמת מצאו כי הלב הכושל מתבסס יותר ויותר על קטונים כמקור אנרגיה חליפי. ממחקר EMPA-REG OUTCOME עלתה ההשערה כי רמות קטונים גבוהות יותר בדם מעלות את חמצון קטונים בלבד ועשויות לתרום לשיפור התוצאות הקרדיווסקולאריות. יתרה מזאת, מחקר אחר בו חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל קיבלו עירוי תוך-ורידי של קטונים, ביתא-הידרוקסיבוטירט, או פלסבו, מצא כי עליה ברמות קטונים בדם בעקבות מתן ביתא-הידרוקסיבוטירט לוותה בעלי של כ-40% בתפקוד הלב. לאור זאת, היכולת של הלב לחמצן קטונים משפיעה לטובה על חולים עם אי-ספיקת לב.
ההמלצות בנושא מחלות לב וכלי דם תומכות בהגבלת צריכת שומן טראנס ושומן רווי, הפחתת נתרן והגברת צריכת מגוון פירות וירקות, דגנים מלאים, עופות ודגים. המלצות אלו סותרות את עקרונות דיאטה קטוגנית (עתירת-שומנים/דלת פחמימות) מאחר ופירות וירקות עתירים בפחמימות. מרות שחומצות שומן חד ורב בלתי-רוויות משפיעות לטובה על הלב במצבי אי-ספיקת לב, דיאטה קטוגנית מובילה פעמים רבות לצריכה רבה של מגוון שומנים רווים ולא-רוויים ולכן חשוב לתכנן הפחתת צריכת שומן רווי ולהגדיל צריכת שומן לא-רווי במידה ובוחרים בדיאטה קטוגנית בחולי אי-ספיקת לב.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את ההשפעה של דיאטה קטוגנית על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
ישנן עדויות מוגבלות בכל הנוגע להשפעות ארוכות הטווח של דיאטה קטוגנית על תפקוד הלב בחולי אי-ספיקת לב. למעשה, מרבית המחקרים עד כה בחנו את ההשפעות בטווח הקצר של דיאטה קטוגנית בחולים ללא אי-ספיקת לב או גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם. יתרה מזאת, מאחר ויש הבדלים בהמלצות לדיאטה קטוגנית, אין קונצנזוס אודות ההשלכות הקרדיווסקולאריות.
על-בסיס העדויות הזמינות, דרושים מחקרים נוספים להערכת ההשפעות ארוכות הטווח של דיאטה קטוגנית בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד או שמור של חדר שמאל.
הערת מערכת:
אתם מוזמנים לעיין בידיעה נוספת שפורסמה לאחרונה באתר בנושא התועלת של גופי קטון בחולים עם מחלות לב וכלי דם.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!