Cushing disease

האם יש מקום להגדיל את מרווחי הזמן בין בדיקות הדמיה להערכת מיקרואדנומה היפופיזרית שאינה מפרישה הורמונים? / הערת עורך תחום היפופיזה, דר’ עמית עקירוב (J Clin Endocrinol Metb)

בחולים בהם אובחנה מיקרואדנומה היפופזרית שאינה מפרישה הורמונים וזוהתה בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית, ניתן לדחות את בדיקת ההדמיה הבאה עד לאחר שלוש שנים מהבדיקה הראשונה, במידה והאדנומה אינה קרובה לכיאזמה האופטית, אינה גורמת ללחץ על מבנים סמוכים ואין עדות לחסרים חדשים של הורמוני היפופיזה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות המאפיינים הקליניים והמהלך הטבעי של מיקרואדנומות היפופיזריות שאינן מפרישות הורמונים. כעת הם ביקשו לבחון את המהלך הטבעי של אדנומות אלו ולקבוע אם ניתן להגדיל את מרווח הזמן בין בדיקות הדמיה במעקב אחר חולים אלו.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות חולים עם אבחנה בין השנים 2006 עד 2021 של מיקרואדנומה היפופיזרית שאינה מפרישה הורמונים. החוקרים אספו מידע אודות התסמינים בעת האבחנה, תפקוד ההיפופיזה וגודל הגידול שינוי של 2 מ”מ ומעלה בגודל האדנומה, כפי שנקבע לפי בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית, הוגדר כשינוי משמעותי בגודל האדנומה.

מדגם המחקר כלל 347 משתתפים, כאשר למרות שלא תוארו מקרים של תסמינים משנית לאפקט מסה או חסר משמעותי של הורמוני היפופיזה, מרבית החולים דיווחו על כאבי ראש (78.4%) ועייפות (70.0%). חסר הורמוני היפופיזה לא היו נפוצים, כאשר היפוגונאדיזם היה החסר הנפוץ ביותר (5.1%).

לאורך חציון מעקב בדיקות הדמיה של 29 חודשים תועדה גדילה של האדנומה ב-8.1% מהמקרים עם שיעורי היארעות גדילה אדנומה של 2.1 מקרים ל-100 שנות-אדם ומרווח זמן ממוצע עד לגדילה של האדנומה של 38.1 חודשים. החוקרים מדגישים כי היקף העליה בגודל האדנומה היה קטן וכי שינוי זה בגודל האדנומה לא לווה בהתפתחות חסר חדש של הורמוני היפופיזה או הפרעות ראיה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במקרים בהם מאובחנת מיקרואדנומה היפופיזרית שאינה מפרישה הורמונים, אינה מאיימת על מבני הראיה או מבנים סמוכים ואינה גורמת לחסרים חדשים של הורמוני היפופיזה, ניתן לדחות את מועד ביצוע בדיקת ההדמיה הבאה עד שלוש שנים לאחר בדיקת ההדמיה הראשונית.

J Clin Endocrinol Metb. Oct 14, 2021

הערת עורך תחום היפופיזה, דר’ עמית עקירוב:

אמנם מדובר במחקר רטרוספקטיבי על מגבלות מחקרים מסוג זה, אך מאחר והנתונים אודות המהלך הטבעי והיקף המעקב הנדרש במקרים בהם מזהים מיקרואדנומות היפופזריות שאינן מפרישות הורמונים, יש לתוצאות אלו משמעות רבה, בעיקר לנוכח העובדה כי ניתן לזהות באקראי אדנומה היפופיזרית קטנה ב-10% עד 20% מהנבדקים באוכלוסיה הכללית. בעוד שהנחיות קודמות תמכו בהשלמת בדיקת הדמיה להערכת שינוי בגודל האדנומה לאחר שנה, מהמחקר הנוכחי עולה כי הסיכוי לעליה בגודל האדנומות הוא קטן מאוד וניתן לדחות את בדיקת ההדמיה הבאה עד שלוש שנים מהבדיקה הראשונה, במידה והאדנומה אינה מסכנת מבנים סמוכים או גורמת הפרעה הורמונאלית.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    בשליש מהקשישים ישנה עדות למחלת כבד סטאטוטית, בעוד שפיברוזיס כבדי מתואר בשכיחות נמוכה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת NPJ Gut and Liver. מהמחקר עולה עוד כי לאי הקפדה על פעילות גופנית ומחלות כרוניות רבות ישנה השפעה על הסיכון למחלת כבד סטאטוטית. מדגם המחקר כלל 1,021 קשישים (גיל ממוצע של 72.5 שנים, 75.9% גברים) […]

  • מה בין רמות טסטוסטרון ובין אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בגברים ובנשים?

    מה בין רמות טסטוסטרון ובין אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בגברים ובנשים?

    רמות טסטוסטרון גבוהות יותר מלוות בשכיחות נמוכה יותר של אוסטיאוארתריטיס של הברך בבדיקות הדמיה וסיכון מופחת לכאב ברכיים כרוני בנשים אך לא בגברים, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה, שפורסמו בכתב העת Osteoarthritis and Cartilage. החוקרים השלימו את המחקר להערכת הקשר בין רמות טסטוסטרון כולל וחופשי ובין הימצאות והיארעות אוסטיאוארתריטיס הדמייתי של הברך והימצאות כאב […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת ותנגודת מוגברת לאינסולין עלולים להביא לעליה בסיכון לפגיעה במבנה ותפקוד הלב בצעירים עם מדד מסת גוף תקין, כאשר בנשים ההשפעה חמורה יותר מגברים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין הם מציבים מקדימים הופעת סוכרת מסוג 2 בצעירים ומלווים בשינויים במבנה הלב וכלי הדם, […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

  • האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    בהשוואה לפעילות גופנית בלבד, משלב אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון לא הוביל לשיפור מרחק הליכה בשש דקות בנשים מבוגרות זמן קצר לאחר תיקון שבר ירך והגבלה בתפקוד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לשברי ירך השפעה משמעותית על בריאות הציבור, כאשר עד 76% מהחולים בארצות הברית […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך