נשים רבות משתמשות באמצעי מניעה הורמונאליים משולבים במהלך גיל ההתבגרות, תקופה בה רוכשות את שיא צפיפות מסת העצם, לה חשיבות בסיכון לשברים במהלך החיים. מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת Clinical Endocrinology, עולה כי
החוקרים השלימו חיפוש בספרות הרפואית לזיהוי מחקרים פרוספקטיביים, אשר סיפקו נתונים אודות השינוי בצפיפות העצם במהלך 12 או 24 חודשים במתבגרות (גילאי 12-19 שנים), אשר טופלו באמצעי מניעה הורמונאליים משולבים וביקורות שלא נטלו טיפול זה.
החיפוש הוביל לזיהוי 84 פרסומים, מהם תשעה נכללו בסקירה הנוכחית. החוקרים התמקדו בנתונים אודות מתבגרות בלבד ממחקרים שכללו משתתפות בטווח גילאים נרחב יותר.
מטה-אנליזה של השינוי בעמוד השדרה לאחר 12 חודשים עם שמונה השוואות תואמות ב-1,535 מתבגרות הדגימה הבדל ממוצע משוקלל של 0.02- גרם/סמ"ר בצפיפות העצם המוצעת (p=0.04). מטה-אנליזה של הנתונים לאחר 24 חודשים עם חמש השוואות תואמות ב-885 מתבגרות הדגימה הבדל מובהק מאוד בצפיפות העצם עם ממוצע משוקלל של 0.02- גרם/סמ"ר בקרב מתבגרות שנחשפו לאמצעי המניעה ההורמונאליים (p=0.0006).
החוקרים לא הצליחו לאסוף נתונים מספקים אודות אתרים גרמיים אחרים ולכן לא יכלו לבחון את השפעת הטיפול באתרים אלו.
לאור העליה בחשיפה של מתבגרות לאמצעי מניעה הורמונאליים משולבים והעדויות לפגיעה אפשרית בהשגת שיא צפיפות העצם בעמוד שדרה, החוקרים מביעים חשש מפני ההשלכות של מגמות אלו ברמת בריאות הציבור. הם קוראים להשלים מחקרים אקראיים ומבוקרים בכדי לקבוע את ההשפעות של טיפולים אלו על בריאות העצם במתבגרות.
Clin Endocrinol. 2019;90(4):517-524
לידיעה במדסקייפ