על-רקע העליה המשמעותית בהיקף טיפולים זמינים לאוסטיאופורוזיס, נרשמה עליה משמעותית בהיקף המרשמים לטיפול ב-Denosumab (פרוליה) בחולים עם התוויות לטיפול על-רקע מחלה ממארת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society.
החוקרים התבססו על נתוני מאגר Clinformatics Data Mart ובחנו את נתוני תביעות בין ינואר 2009 ועד מרץ 2020. הם התמקדו במוגרים מעל גיל 50 שנים, אשר קיבלו מרשם לטיפול מכוון-עצם. בסה"כ זוהו 15.48 מיליון מרשמים מ-1.46 מיליון מטופלים ייחודיים (גיל ממוצע של 69 שנים, 89% נשים).
כאשר כל המרשמים לטיפול מכוון עצם נבחנו לאורך תקופת המחקר, Alendronate (פוסאלאן) היה התכשיר הנפוץ ביותר בשימוש, כאשר היקף השימוש עלה עם הזמן. מהנתונים עולה כי למעלה מ-50% מהמרשמים לטיפול מכוון-עצם היו לטיפול ב-Alendronate . עוד נרשמה עליה בשימוש ב-Zoledronic Acid (אקלסטה), עם הכפלת השימוש לאורך תקופת המחקר, אך השימוש היה נמוך מאוד בתחילת הדרך ובשום שלב לא עלה מעל 5%.
הטיפול ב-Denosumab אושר לשימוש בשנת 2010 והיה אחראי ל-10% מכלל המרשמים לאוסטיאופורוזיס עד שנת 2015 ול-15% מהמרשמים לטיפול בשנת 2018. העליה בשימוש ב-Denosumab באופן כללי ולהתוויות הקשורות במחלה ממארת הייתה עקבית במיוחד לאורך תקופת המחקר.
בקרב חולים עם התוויה לטיפול הקשורה במחלה ממארת, Alendronate ו-Zoledronic Acid שימשו כל-אחת ב-30% מהמקרים, בתחילת המחקר. עם זאת, בשנת 2013, היקף המרשמים לטיפול ב-Denosumab לחולים עם מחלה ממארת עלה על היקף המרשמים לטיפול בתכשירים ממשפחת בביספוספנטים, כאשר המגמה המשיכה לעלות לאחר מכן.
עד תום תקופת המחקר, השימוש ב-Denosumab הגיע לקרוב למחצית מכלל התרופות המכוונות לעצם בחולים עם מחלה ממארת.
למרות שהנחיות מטעם ה-American Society of Clinical Oncology עד כה לא העדיפו טיפול ב-Denosumab על-פני בביספוספנטים, החוקרים אינם שוללים את האפשרות כי מחקרים בעתיד ידגימו הבדלים בין הטיפולים.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society
לידיעה במדסקייפ