במדגם גדול של חולים עם מחלת לב כלילית יציבה, אובדן שיניים ודימום מהחניכיים היו נפוצים ונקשרו עם מגוון גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. אובדן שיניים משמעותי היה נפוץ, כאשר כ-40% מבין למעלה מ-15,000 משתתפים דיווחו כי נותרו להם פחות מ-15 שיניים, כולל כ-16% שדיווחו כי לא נותרו להם כלל שיניים. עם זאת, שיעורים אלו השתנו באופן נרחב ב-39 המדינות שלקחו חלק במחקר.
השכיחות הגבוהה של אובדן שיניים באוכלוסיה זו מעידה על חשיבות בריאות הפה, כאשר הקשר עשוי לנבוע בחלקו מההשפעה של גורמי סיכון משותפים למחלות חניכיים ולמחלת לב כלילית, דוגמת גיל מבוגר ועישון.
המדגם כלל 98% מהמשתתפים במחקר STABILITIY (Stabilization of Atherosclerotic Plaque by Initiation of Darapladib Therapy), שהשיבו לשאלון בנוגע לבריאות השיניים. המחקר נועד בעיקר לבחון את הטיפול ב-Darapladib, בנוסף לטיפול בסטטינים וטיפולים סטנדרטיים אחרים. מדובר בתרופה המעכבת באופן סלקטיבי את Lp-PLA2 (Lipoprotein-Associated Phospholipase A2), שלא הפחיתה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים במהלך מעקב של למעלה משלוש שנים בחולים בסיכון גבוה (60% מהחולים היו עם היסטוריה של אוטם שריר הלב ו-75% עברו רה-וסקולריזציה כלילית בעבר).
הסקירה מצטרפת למספר דיווחים אחרים, שקשרו בין בריאות שיניים ירודה ובין סיכון למחלת לב כלילית ומחלות כרוניות אחרות. עם זאת, החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, אין מחקרים אחרים בגודל והיקף דומה להערכת שיעורי ההימצאות של מדדים הקשורים במחלת חניכיים והקשר עם סיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם מחלת לב איסכמית. הם מזהירים מספר פעמים כי מדובר במחקר תצפיתי, שלא בחן את השאלה אם מחלת חניכיים גורמת למחלות לב.
במחקר STABILITY נכללו כ-15,000 משתתפים, שדיווחו על מספר השיניים הנוכחי שלהם לפי הקטגוריות הבאות: 0, 1-14, 15-20, 21-25 או 26-32, כמו גם על תדירות דימומים מחניכיים. 40.9% מהמשתתפים דיווחו כי נותרו להם פחות מ-15 שיניים, 16.4% דיווחו כי לא נותרו להם כלל שיניים. דימום מהחניכיים בדרגה מסוימת דווח ע”י כ-25% מהמשתתפים.
הממצאים הצביעו על קשר בין אובדן שיניים ובין מגוון גורמי סיכון סוציו-אקונומיים וגורמי סיכון קרדיווסקולאריים, עם צבר גורמי סיכון גדול יותר בחולים עם אובדן שיניים נרחב יותר.
השכיחות של משתתפים עם פחות מ-15 שיניים השתנתה בין מדינות, כאשר השיעור הנמוך ביותר תואר בהודו (11.3%) ונורבגיה (14.2%), והשכיחות הגבוהה ביותר תוארה בסלובקיה (68.6%) ופולין (66.7%). השכיחות של דימומים מהחניכיים השתנתה גם היא באופן נרחב, עם השכיחות הנמוכה ביותר בדרום אפריקה (12.8%) והגבוהה ביותר תוארה ברומניה (47.9%).
למרות שמחקרים קודמים תיארו את הקורלציה השלילית בין דימום מחניכיים ועישון, החוקרים טוענים כי מספר קשרים אחרים שזוהו במחקר לא היו צפויים, דוגמת סיכוי מוגבר מעט לצריכת אלכוהול רבה ומתח רב במקום העבודה בחולים עם כמות שיניים גדולה יותר. למרות שמדובר בקשרים חלשים, אותם קשה להסביר ללא מחקרים נוספים, גורמים סוציו-אקונומיים עשויים לשחק תפקיד חשוב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!