מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי ללא-צורך לפני ביקור אצל רופא השיניים עלול לעורר תגובה חמורה בחלק מהחולים, הדורשת פניה לחדר מיון לאחר מנה או שתיים בלבד של הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-IDWeek לשנת 2019.
במחקר הנוכחי קבעו החוקרים כי 5,260 מבין 136,177 (3.8%) מהמרשמים המיותרים לטיפול אנטיביוטי נקשרו עם אירועים חריגים על-רקע הטיפול האנטיביוטי. בין אירועים אלו נכללו 3,912 תגובות אלרגיות, אשר נעו בין פריחה ועד תגובה אשר דרשה אשפוז; 1,568 ביקורים לחדר מיון; ותשעה מקרים של זיהום ב-Clostridium difficile.
החוקרים מצאו כי Clindamycin הינה התרופה שנקשרה עם שיעור גבוה יותר של אירועים חריגים על-רקע טיפול אנטיביוטי, בהשוואה ל-Amoxicillin (הבדל בסיכון של 322.1 לכל 1,000 שנות-אדם).
רופאי שיניים רושמים טיפול ב-Clindamycin יותר מכל איש צוות רפואי אחר. למעשה, רופאי שיניים מספקים מרשמים בהיקף הנע סביב 10% מכלל התרופות האנטיביוטיות הניתנות לטיפול אמבולטורי. לשם השוואה, רופאי ילדים ופנימאים מספקים מרשמים בהיקף של כ-10-12% מכלל התרופות האנטיביוטיות בשנה.
החוקרים מציינים כי על-בסיס נתונים שפורסמו מוקדם יותר השנה ע"י ה-CDC, ידוע כי היקף הטיפול אנטיביוטי הניתן בידי רופאי שיניים נותר יציב, בעוד שבקרב רופאים נרשמה ירידה בהיקף המרשמים לטיפול אנטיביוטי.
הממצאים מטרידים במיוחד מאחר ו-3.8% מהמרשמים המיותרים נקשרו עם אירועים חריגים על-רקע טיפול אנטיביוטי מהווים למעלה מ-5,000 מרשמים וכי ייתכן כי מדובר בתת-הערכה. מדובר במספר נמוך מאחר וכולל רק מקרים של תגובות אלרגיות, זיהום ב-Clostridium difficile וביקורים בחדרי מיון במשך 14 ימים. המספר צפוי להיות גדול יותר במידה ויכללו גם הפרעה בתפקוד איברים ובמידה והמעקב יהיה ארוך יותר ולא יוגבל לשבועיים בלבד.
מתוך כנס ה-IDWeek 2019
לידיעה במדסקייפ