בעקבות ממצאי מחקרים גדולים שפורסמו בשנים האחרונות והצביעו על שיפור בשיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 ואגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, תרופות אלו מהוות את אחד המרכיבים המרכזיים בטיפול בחולים בסיכון גבוה עם מחלות לב. במאמר דעה שפורסם באתר Medscape סוקרים מומחים את הנקודות החשובות ביותר בנושא הטיפול בתרופות אלו.
1. מחקרים הראו כי מעכבי SGLT-2 ואגוניסטים ל-GLP-1 מפחית סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים בחולים עם סוכרת מסוג 2
שני המחקרים הראשונים להערכת מעכבי SGLT-2, מחקר EMPA-REG OUTCOME ומחקר CANVAS, דיווחו על הפחתת סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלה קרדיווסקולארית טרשתית, כולל הפחתת תמותה קרדיווסקולארית, אירוע מוחי לא-פטאלי ואוטם לבבי-פטאלי, בהיקף של 14%. ממצאים אלו חשובים במיוחד מאחר והטיפולים ניתנו בשילוב עם הטיפול הסטנדרטי בחולים אלו (מעכבי ACE או ARB, סטטינים, אספירין).
לאחר מחקרים אלו, מחקרים להערכת אגוניסטים ל-GLP-1 הדגימו תועלת דומה מבחינת תוצאות קרדיווסקולאריות. פורסמה סדרת מחקרים בחולים עם סוכרת ומניעה שניונית, כולל מחקרי LEADER, SUSTAIN-6 ו-REWIND. מחקרים אלו הצביעו על ירידה של 12% בסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים בחולים שטופלו ב-Liraglutide (LEADER), ירידה של 22% בסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים במטופלים ב-Semaglutide (SUSTAIN-6) וירידה של 12% בסיבוכים ראשוניים ומשניים בחולים שטופלו ב-Dulaglutide (REWIND).
2. מעכבי SGLT-2 מלווה בהפחתת סיכון לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2
התועלת הראשונה שתועדה במחקרים עם מעכבי SGLT-2 (EMPA-REG OUTCOME, CANVAS, DECLARE-TIMI 58) הדגימו ירידה של 35-40% בשיעור אשפוזים עקב אי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2, גם באלו ללא אי-ספיקת לב. יתרה מזאת, מחקרי DAPA-HF ו-EMPEROR-Reduced הדגימו ירידה של כ-25% באשפוזים עקב אי-ספיקת לב ותמותה קרדיווסקולארית בחולים עם אי-ספיקת לב קיימת וירידה במקטע פליטה. לאור ממצאים אלו, מומחים תמכו במתן מעכבי SGLT-2 כאחד מארבעת יסודות הטיפול בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
בנוסף, מחקר SOLOSIT-WHF, אשר בחן את ההשפעות של טיפול ראשון המשלב SGLT1/SGLT2 (Sotagliflozin) בחולים עם סוכרת מסוג 2, הדגים תועלת לטיפול בחולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד או שמור. מאחר ומדובר היה מחקר קטן, נדרשים מחקרים נוספים.
3. תוספת מעכב SGLT-2 ואגוניסט GLP-1 עשויה להפחית את הצורך בדיאליזה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית
סוכרת הינה הגורם המוביל לכשל כלייתי וצורך בטיפולי דיאליזה בחולים עם סוכרת מסוג 2. חלק מהטיפולים לסוכרת מספקים הגנה מפני פגיעה כלייתית, מעבר לטיפול במעכבי ACE או ARB. מספר מחקרים הצביעו על ההגנה הכלייתית של תכשירים ממשפחת מעכבי SGLT-2, כולל DAPA-CKD, EMPA-REG ו-CREDENCE, שהדגימו האטת ירידה בתפקוד כלייתי.
באשר לאגוניסטים ל-GLP-1, למרות שיש מחקרים הממשיכים לבחון את התועלת של תרופות אלו בחולים עם מחלת כליות כרונית, מטה-אנליזה של מחקרים קודמים, שכללה את ELIXA, LEADER, SUSTAIN-6, EXSCEL, Harmony Outcomes, REWIND ו-PIONEER 6 מצא כי לתרופות אלו השפעה חיובית על הכליות, כולל הפחתת קצב פינוי גלומרולארי, התקדמות למחלת כליות סופנית ותמותה נלווית.
4. מחקרים הצביעו על ירידה במשקל עם מעכבי SGLT-2 ואגוניסטים ל-GLP-1
בעוד שטיפולים מוקדמים דוגמת סולפוניל-אוריאה ואינסולין מלווים בעליה במשקל, מעכבי SGLT-2 ואגוניסטים ל-GLP-1 מלווה בירידה במשקל. למעשה, Semaglutide אושר לאחרונה ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקאי להפחתת משקל בחולים עם השמנה או אלו עם עודף-משקל ולפחות מחלה נלווית אחת (דוגמת סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם).
מעכבי SGLT-2 פועלים בעיקר ע"י הפרשת סוכר, כך שמאבדים קלוריות בשתן והמטופל לרוב מאבד כ-300 קלוריות ביום. אגוניסטים ל-GLP-1 מדכאים תאבון, לצד עיכוב ספיגה בקיבה.
5. למעכבי SGLT-2 ערך מוסף בדמות הפחתה מתונה של לחץ הדם
דרך הגברת הפרשת נתרן וסוכר, מעכבי SGLT-2 מובילים לשיתון אוסמוטי והפרשת נתרן, המובילה לירידה בלחץ הדם. השפעות אלו להפחתת לחץ הדם דומות לאלו של תרופות ממשפחת תיאזידים. במטופלים עם לחץ דם תקין, הטיפול לרוב מפחית את לחץ הדם ב-1 מ"מ כספית אך באלו עם יתר לחץ דם, הטיפול התרופתי מפחית את לחץ הדם ב-5-8 מ"מ כספית, עם ירידה גדולה עוד יותר באלו עם מדדי לחץ דם גבוהים יותר.
הערת מערכת:
מאמר הסקירה הנ"ל מציג את השחקנים החדשים שתפסו מקום מרכזי של טיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2. תרופות שפותחו במטרה לשפר את איזון הסוכר הובילו לשיפור ניכר בסיכון למחלות לב ופגיעה כלייתית, כך שהשימוש בתרופות אלו גדל משמעותית בשנים האחרונות. אחת השאלות הנפוצות שעולה בדיונים מול מטופלים או בין רופאים נוגעת לשאלת איזו תרופה לבחור, זו ממשפחת מעכבי SGLT-2 או זו ממשפחת אגוניסטים ל-GLP-1, שכן לשתיהן יתרונות לבביים וכלייתיים. עם זאת, פעמים רבות אין דילמה רבה בנושא, ומומלץ לשלב את שני הטיפולים להשגת האפקט המלא של הטיפול להפחתת תחלואה ותמותה.