במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על חשיבות נטילת טיפול תרופתי לאיזון לחץ דם לפני השינה, בניגוד לנטילת הטיפול בבוקר, כאשר גישת טיפול זו מובילה לשיפור איזון לחץ דם אמבולטורי ומלווה בירידה משמעותית בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג'וריים.
מחקרים קודמים העידו כי עליה בלחץ דם במהלך הלילה מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, כולל אירועים מוחיים ואוטמים לבביים וכי יתר לחץ דם לילי הינו גורם מנבא בלתי-תלוי של הפרעה בתפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות כרונית והפרעה בתפקוד אנדותל בחולים עם יתר לחץ דם ויש הוכחות המעידות על התועלת של מתן טיפול בתרופות לאיזון יתר לחץ דם במהלך הלילה.
במחקר Hygia Chronotherapy Trial שנועד לבחון את תוצאות טיפול בתרופות לאיזון לחץ דם לפני השינה, בהשוואה לנטילת הטיפול עם ההשכמה בבוקר, משפיעה לטובה על הסיכון למחלות לב וכלי דם.
המחקר הרב-מרכזי, פרוספקטיבי, כלל 19,084 חולים עם יתר לחץ דם (10,614 גברים, גיל ממוצע של 60.5 שנים) אשר חולקו ביחס 1:1 לנטילת לפחות תרופה אחת לאיזון לחץ הדם לפני השינה (9,552 חולים), או נטילת כל התרופות עם ההשכמה (9,532 משתתפים).
בעת הגיוס למחקר ובכל ביקור מתוכנן לאורך המעקב, ניטור לחץ דם אמבולטורי בוצע למשך 48 שעות.
במהלך חציון מעקב של 6.3 שנים, התוצא הקרדיווסקולארי העיקרי (תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי, רה-וסקולריזציה כלילית, אי-ספיקת לב, או אירוע מוחי) תועד ב-1,752 חולים.
בקרב חולים שנטלו טיפול לאיזון לחץ דם לפני השינה, בהשוואה לאלו שנטלו את כל התרופות בבוקר, הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים היה נמוך יותר משמעותית, גם לאחר תקנון לגיל, מין, סוכרת מסוג 2, מחלת כליות כרונית, עישון, רמות HDL, ממוצע לחץ דם סיסטולי בזמן שינה, ירידה יחסית בלחץ דם סיסטולי במהלך השינה ואירוע קרדיווסקולארי קודם (יחס סיכון של 0.55, רווח בר-סמך 95% של 0.50-0.61) . בדומה, הסיכון לכל אחד מהמרכיבים של התוצא העיקרי היה נמוך יותר עם נטילת הטיפול ללחץ דם לפני השינה, כולל תמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 0.44), אוטם לבבי (יחס סיכון של 0.66), רה-וסקולריזציה כלילית (יחס סיכון של 0.60), אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.58) ואירוע מוחי (יחס סיכון של 0.51).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי יתרונות נטילת לפחות תרופה אחת לאיזון לחץ דם לפני השינה, עם עדויות המצביעות על הפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים.
European Heart Journal, December 2020, Pages 4565–4576