Eating disorders

אלגוריתם המבוסס על בדיקות דם שגרתיות עשוי לסייע בזיהוי מחלת כבד מתקדמת (BMJ Open)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMJ Open עולה כי אלגוריתם המבוסס על נתונים זמינים מבדיקות דם שגרתיות עשוי לסייע בזיהוי שחמת כבד סמויה. אלגוריתם CIRRUS יכול לזהות טביעת אצבע של שחמת כבד בבדיקות דם שגרתיות המבוצעות ע”י רופאי המשפחה.

ליצירת האלגוריתם, החוקרים התבססו על נתונים מבדיקות דם שגרתיות, כולל אלבומין, קריאטינין, בילירובין, מדד MCV (Mean Corpuscular Volume), נתרן, ספירת טסיות וריכוז חלבון מקרוב ל-17,000 מטופלים במערכת הבריאות של אוניברסיטת סאות’המפטון, אשר הופנו לבדיקת אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונות.

היכולת של אלגוריתם CIRRUS לזהות אירוע כבד חמור ראשון תוקפה לאחר מכן בשני מדגמים של כ-394,000 משתתפים ממערכת הבריאות בסאותהמפטון ו-183,000 מטופלים ברשת CHIE (Care and Health Information Exchange).

בניגוד למרבית האלגוריתמים הזמינים להערכת מחלות כבד, מודל CIRRUS נוצר על-בסיס נתונים ממטופלים במסגרות רפואה ראשונית או שניונית, ללא מטרה מוקדמת לבחירה מראש של חולים עם מחלת כבד, כך שהאלגוריתם טוב יותר לזיהוי מחלת כבד.

הנתונים ליצירת המודל כללו 931 אירועי כבד חמורים ואלגוריתם CIRRUS זיהה שחמת כבד או יתר לחץ דם פורטאלי עם שטח מתחת לעקומה של 0.90 (רווח בר-סמך 95% של 0.88-0.92).

מדגמי הולדיציה שכללו נתונים מבית החולים של סאות’המפטון ומרשת CHIE כללו 3,044 ו-1,170 אירועי כבד חמורים, בהתאמה. במדגמים אלו, האלגוריתם הדגים יכולת ניבוי אירוע כבד חמור ראשון בתוך חמש שנים עם שטח מתחת לעקומת של 0.90 (רווח בר-סמך 95% של 0.89-0.91) ושל 0.84 (רווח בר-סמך 95% של 0.82-0.86), בהתאמה.

בקרב נבדקים עם גורם סיכון למחלת כבד צריכת אלכוהול, סוכרת, הפטיטיס נגיפית המודל חזה אירוע כבד חמור ברגישות של 72%/59%, סגוליות של 87%/93%, עם ערך מנבא חיובי של 26%/18% וערך מנבא שלילי של 98%/99% בשני מדגמי הולידציה (UHS ו-CHIE), בהתאמה.

החוקרים הראו כי מודל המשלב נתונים הזמינים מבדיקות מעבדה שגרתיות עשוי לסייע בזיהוי מדויק יותר התפתחות מחלת כבד, בהשוואה לבדיקות הפרטניות. לאור זאת, המודל הנוכחי עשוי לסייע בזיהוי מרבית החולים עם הפרעות שימוש באלכוהול וחלק משמעותי מהחולים עם סוכרת מסוג 2 עוד לפני אשפוז ראשון בשל מחלת כבד משמעותית.

BMJ Open, online February 11, 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

  • ספירת מונוציטים נמוכה מנבאת תגובה לטיפול ב-Secukinumab בחולי פסוריאזיס (J Drug Dermatol)

    ספירת מונוציטים נמוכה מנבאת תגובה לטיפול ב-Secukinumab בחולי פסוריאזיס (J Drug Dermatol)

    בחולים עם אבחנה של פסוריאזיס רובדי עם ספירת מונוציטים נמוכה תתכן תגובה מוקדמת יותר לטיפול ב- Secukinumab (קוסנטיקס) בהשוואה לחולים עם ספירת מונוציטים גבוהה יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Drugs & Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאחרונה עלו טענות לפיהן בחולים שהשיגו מדד PASI של עד 2 נקודות […]

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    הגדלת צריכת וויטמין E, הן דרך התזונה והן באמצעות תוספים, עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease, או MASLD), בפרט במבוגרים עם היפרליפידמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (בשמה הקודם, מחלת כבד […]

  • היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות ביעילות תוספת פרוביוטיקה לטיפול בחולים עם קוליטיס כיבית, כאשר מהממצאים עולה ירידה בשיעורי התלקחות מחלת המעי הדלקתית בחולים בהפוגה קלינית, ללא עליה בסיכון לתופעות לוואי משנית לטיפול. יתרה מזאת, טיפול פרוביוטי עשוי להביא לעליה בשיעורי הפוגה קלינית בחולים עם קוליטיס […]

  • בדיקת cfDNA לאבחון מוקדם של סרטן מעי גס (NEJM)

    בדיקת cfDNA לאבחון מוקדם של סרטן מעי גס (NEJM)

    בדיקת cfDNA, שמטרתה לזהות DNA לא תקין באנשים עם סיכון ממוצע לסרטן המעי הגס, זיהתה נכון סרטן מעי גס ברוב האנשים שנמצא כי חולים בסרטן, כך עולה ממחקר שפורסם ב-The New England Journal of Medicine

  • גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלת מעי דלקתית מלווה בעליה מתונה בסיכון לאירוע מוחי, דמנציה מכל-סיבה ומחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים בחנו את הסיכון להפרעות נוירולוגיות בחולים עם מחלת מעי דלקתית, עם הבדלים בתוצאות. מטרתם הייתה להשלימה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה