חולים עם סוכרת מסוג 2 שהם ציפורי לילה, אינם רק הולכים לישון מאוחר יותר מטיפוסי בוקר, אלא גם נוטים לאורח חיים יושבני יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMJ Open Diabetes Research & Care.
מחקרים קודמים הציעו כי ציפורי לילה עשויים להיות מועדים יותר לשינויים מטבוליים האופייניים להשמנה. עם זאת, לא ברור אם ישנם הבדלים בהתנהגות הגופנית בין חולים עם סוכרת מסוג 2 המעדיפים להיות ערים עד שעה מאוחרת בלילה ואלו שאוהבים לקום מוקדם בבוקר.
החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר CODEC (Chronotype of Patients with Type 2 Diabetes and Effect on Glycaemic Control) וכלל משתתפים מבריטניה אשר התבקשו לשאת מד האצה על שורש כף היד למשך שבעה ימים, במטרה לבחון את דפוסי הפעילות שלהם, כולל שינה, פעילות יושבנית ופעילות גופנית. שאלון Morningness-Eveningness Questionnaire שימש להערכת העדפת המשתתפים וניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההבדלים בין ציפורי לילה ובין משכימי קום.
מדגם המחקר כלל 635 משתתפים (גיל ממוצע של 63.8 שנים, 34.6% נשים). מבין אלו, רבע מהמשתתפים (159 חולים) היו טיפוסי בוקר, מחצית (330 חולים) היו בטווח ביניים ורבע (146 חולים) היו ציפורי לילה.
מהנתונים עולה כי ציפורי לילה נטו לפעילות סדנטרית ארוכה יותר במהלך היום (28.7 דקות/יום) ורמות פעילות גופנית נמוכות יותר (9.7- דקות/יום), בהשוואה למשכימי קום. עוד תועדו הבדלים בדפוסי הפעילות בין ציפורי לילה ומשכימי קום, כאשר בקרב ציפורי לילה תועדה תחילת שינה בשעה מאוחרת יותר ומועד התחלת פעילות גופנית בשעה הרבה יותר מאוחרת.
ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 המעדיפים להיות ערים עד שעה מאוחרת בלילה ישנה נטיה לאורח חיים סדנטרי יותר ופעילות גופנית בהיקף לא-מספק, בהשוואה למשכימי קום.
BMJ Open Diab Res Care 2020
לידיעה במדסקייפ