סקר שערך המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט בישראל, בקרב 171 ספורטאים הישגיים חושף כי בתקופת הסגר הראשונה חלה ירידה של 28% במספר שעות האימון השבועיות, עליה של 15% במספר שעות השינה ו-25% דיווחו כי אכלו יותר מבדרך כלל
ימים ספורים לאחר שמדינת ישראל יצאה מן הסגר שני, מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט הישראלי מפרסם סקר אשר בדק את השפעותיו של הסגר הראשון בן החודשיים שהוחל בארץ במארס 2020, על הרגלי האימון, השינה והתזונה של ספורטאי ההישג המתאמנים במכון. הסקר בוצע בקרב 171 ספורטאים וספורטאיות ע"י צוות המרכז לרפואת ספורט ולמחקר בהובלת פיזיולוגית המאמץ, רותם כסלו כהן והפיזיולוגים ברק גרשון ועידן חרט.
מממצאי הסקר עולה כי בתקופת הסגר הראשונה חלה פגיעה בהרגלי האימון ובדפוסי השינה והתזונה בקרב ספורטאי ההישג הבוגרים והצעירים, זאת על אף שרובם המכריע (89%), שמרו על קשר עם גורמי מעטפת מקצועית.
הנתון המרכזי שעולה המסקר הוא כי חלה ירידה משמעותית של 28% בסך שעות האימון בשבוע – ממוצע של 15.5 שעות אימון שבועיות בתקופת הסגר לעומת 21.6 שעות אימון שבועיות בימים כתיקונם. 56.7% ממשתתפי הסקר עוד העידו כי האימונים בתקופת הסגר היו קלים יותר מבדרך כלל.
עוד עולה מדיווחי הספורטאים כי בתקופת הסגר הראשון חלה עלייה במספר שעות השינה באמצע השבוע ובסופו, וכן דווח על שעות שינה וקימה מאוחרות יותר. מבצעי המחקר סבורים כי ייתכן וממצאים אלו משקפים את הפגיעה בשגרת האימונים.
53% מהספורטאים הלכו לישון מאוחר מהרגיל, 27% בשעה לא קבועה ואילו 62% דיווחו כי התעוררו מדי יום מאוחר יותר מבדרך כלל. 20% התעוררו בשעה לא קבועה. יחד עם זאת, חלה עלייה במספר שעות השינה הממוצע בימות אמצע השבוע – 8.5 שעות לעומת 7.4 בימים כתיקונם, אך הפער במספר שעות השינה הממוצע בסופי השבוע, קטן יותר - 8.8 בסגר לעומת 8.4 בימי שגרה. 39% מהספורטאים דיווחו כי איכות השינה שלהם נפגעה אך 7% דיווחו כי לתחושתם איכות שנתם נותרה כשהייתה ורק 4% דיווחו דווקא על שיפור באיכות השינה שלהם.
באשר להרגלי התזונה, 45% מהמשיבים ציינו כי ניצלו את התקופה לשפר את הרגלי התזונה שלהם, אך שליש מהמשיבים ציינו כי לא שיפרו הרגלי תזונה או שלחילופין, חלה הרעה בהרגלי התזונה שלהם. 25% מהספורטאים דיווחו כי אכלו יותר בתקופת הסגר, 38% דיווחו כי אכלו פחות ואילו 37% דיווחו כי אכלו באותה המידה. תוצאות אלו באות לידי ביטוי בממצאים הבאים לפיהם: 23% עלו במשקל, 38% ירדו במשקל ואילו 33% דיווחו כי משקלם נותר ללא שינוי.
לטענת צוות המרכז לרפואת ספורט, חוקרי המכון, ממצאי הסקר מלמדים כי בעקבות הסגר הראשון חלה פגיעה בהרגלי האימון והבריאות של ספורטאי ההישג הבוגרים והצעירים, המתבטאת בירידה משמעותית במספר שעות האימונים השבועיות. על אף העלייה בשעות אימוני התנגדות לא בטוח כי זו הביאה לתוצאה המיוחלת נוכח הדיווח על אימונים קלים יותר, והעובדה שלא כולם נהנו מנגישות לציוד אימון מתאים.
לדברי פיזיולוגית המאמץ, רותם כסלו כהן: "\אנו מקווים כי סקר זה יסייע לשפר את היערכות המעטפת המקצועית והספורטאים עצמם לתקופת הסגר. ייתכן כי דווקא תקופה זו בה אין תחרויות מטרה ועומס האימונים אינו גבוה, מתאימה להטמעתם של הרגלי שינה נכונים, לשילוב סדנאות הרפיה, לשיפור היגיינת שינה ולביצוע מעקב שינה לטובת אבחון בעיות שינה".
בסקר נטלו חלק 171 ספורטאים (מתוכם 64 ספורטאי האקדמיה למצוינות) בחלוקה מגדרית דומה (48% גברים ו-52% נשים) מענפי ספורט אישיים (שיט, גלישת רוח וגלים, שחייה, טריאתלון, אופניים, קיאקים, סיף, הרמת משקולות ומעט מענפי הג'ודו והאתלטיקה) ומענפים קבוצתיים (כדורסל בנות, כדורגל בנות, כדורעף בנים ובנות, רוגבי, כדורעף חופים, כדוריד וכדורמים) בגילאי 18-12 (59.6%), 29-19 (35.7%) ו-38-30 (4.7%).