חדשות

טיפול בטסטוסטרון עשוי להפחית את הסיכון לסוכרת מסוג 2 (Lancet Diabetes Endocrinol)

18/12/2020

 

בגברים בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר ורמות טסטוסטרון נמוכות, טיפול בטסטוסטרון עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 מעבר להשפעות של תכנית לשינוי אורחות החיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology.

 

במסגרת המחקר ביקשו החקורים לקבוע אם טיפול בטסטוסטרון עשוי למנוע התקדמות לסוכרת מסוג 2, או להביא לנסיגה בסוכרת מסוג 2 בשלב מוקדם, מעבר להשפעות של תכנית לשינוי אורח חיים.

 

מחקר T4DM היה מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, בשלב 3b, אשר כלל שישה מרכזים שלישוניים ברחבי אוסטרליה. מדגם המחקר כלל גברים בגילאי 50-74 שנים, עם היקף מותניים של 75 ס"מ ומעלה, ריכוז טסטוסטרון של עד 14.0 ננומול/ליטר, אך ללא היפוגונאדיזם פתולוגי, והפרעה בסבילות לסוכר או אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2. המשתתפים נכללו בתכנית לשינוי אורחות חיים וחולקו באקראי לקבלת זריקה תוך-שרירית של Testosterone Undecanoate (1,000 מ"ג) או פלסבו, אשר ניתנו בתחילת המחקר, לאחר 6 שבועות ולאחר מכן כל 3 חודשים, למשך שנתיים.

 

המחקר כלל 1,007 משתתפים אשר חולקו באקראי לקבוצת פלסבו (503 משתתפים) או טיפול בטסטוסטרון (504 משתתפים). לאחר שנתיים, שיעור הנבדקים עם תוצאות חריגות בבדיקת העמסת סוכר עמד על 21% מאלו בקבוצת הפלסבו, בהשוואה ל-12% מאלו בקבוצת ההתערבות (סיכון יחסי של 0.59, p=0.0007). השינוי הממוצע בריכוז הסוכר לאחר שעתיים מהעמסת סוכר מתחילת המחקר עמד על 17.1- מ"ג/ד"ל בקבוצת הפלסבו ועל 30.6 מ"ג/ד"ל בקבוצת ההתערבות (p<0.0001). ההשפעה של הטיפול הייתה בלתי-תלויה בערכי טסטוסטרון בתחילת המחקר.

 

ריכוז המט וקריטי של מעל 54% תועד בשישה משתתפים (1%) בקבוצת הפלסבו וב-106 משתתפים (22%) בקבוצת הטיפול בטסטוסטרון. עליה של 0.75 מיקרוגרם/מ"ל ומעלה בריכוז PSA תועדה ב-19% מאלו בקבוצת הפלסבו, לעומת 23% מאלו בקבוצת הטיפול בטסטוסטרון.

 

אירועים חריגים חמורים תועדו ב-7.4% מאלו בקבוצת הפלסבו, בהשוואה ל-10.9% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול בטסטוסטרון. בכל אחת מקבוצות המחקר תועדו שני מקרי תמותה.

 

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת היעילות בטווח הארוך והבטיחות של התערבות זו.

 

Lancet Diabetes Endocrinol.  January , 2021

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני