מחקר חדש מציע גישה חדשה להתמודדות עם הדילמה אם יש להפנות קשישים או חולים העלולים להיות שבריריים לפרוצדורת TAVR (Transcatheter Aortic Valve Replacement). במאמר שפורסם בכתב העת JACC:Cardiovascular Interventions כותבים החוקרים כי המדד החדש עשוי לסייע בסיווג הסיכון של חולים לתמותה לאחר ההתערבות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחירה הולמת של מטופלים ל-TAVR עדיין מהווה דילמה לא פשוטה וכעת הם ביקשו לבחון את תוצאות השימוש בסמני שבריריות (Frailty) לחיזוי התוצאות לאחר פרוצדורת TAVR והיכולת של מדדים אלו לסווג מטופלים בקבוצות גיל שונות.
מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה ממאגר Society of Thoracic Surgeons/American College of Cardiology Transcatheter Valve Registry, אשר היו לאחר פרוצדורת TAVR בין נובמבר 2011 ויוני 2016. מדדי שבריריות כללו אנמיה, ריכוז אלבומין, מהירות הליכה למרחק 5 מטרים. החוקרים בחנו את הסיכון לתמותה לאחר 30 ימים ולאחר שנה אחת, תוך תקנון לגורמי סיכון מוכרים לתמותה.
מהנתונים אודות 36,242 חולים לאחר פרוצדורת TAVR עלה כי המדדים שנבחנו נמצאו קשורים בקשר בלתי-תלוי עם תמותה לאחר 30 ימים ולאחר שנה אחת ובעלי ערך מוסף בסיווג הסיכון לתמותה, כאשר ריכוז אלבומין נמוך זוהה כסמן בעל החשיבות הגדולה יותר (יחס סיכון של 1.52). בחולים עם ריכוז אלבומין נמוך ומהירות הליכה איטית תועד משך אשפוז ארוך יותר ושיעור גבוה יותר של אירועי דמם ואשפוזים חוזרים (p<0.001). בקרב חולים עם אנמיה תועדו גם שיעורים גבוהים יותר של אירועי דמם, אשפוז חוזר ואוטם שריר הלב (p<0.001).
החוקרים כותבים כי מדובר במחקר הגדול ביותר עד כה את חשיבות מדדי שבריריות לאחר פרוצדורת TAVR, שכן מדובר במידע זמין וחשוב, העשוי לסייע בסיווג הסיכון לדרגות סיכון לתמותה לאחר פרוצדורת TAVR.
JACC Cardiovasc Interv. Published online January 20, 2020
לידיעה במדסקייפ