חדשות

הקשר בין אבץ לקורונה/מאת ד''ר אולגה רז

20/05/2020

תוספת אבץ בחולי שפעת מקטינה את משך המחלה ב 30%

אך מינוני יתר עלולים לגרום להרעלת אבץ, להחלשת המערכת החיסונית, לאנמיה ולתופעות לוואי נוספות לכן חשוב להתייעץ עם גורם רפואי

 

(*) ד"ר אולגה רז ראש תחום תזונה קלינית הפקולטה למדעי הבריאות אוני' אריאל

 

אבץ הוא מתוספי התזונה שמומלצים במינונים גדולים באינטרנט וברשתות החברתיות בתור משהו שיכול למנוע או להקל בהתמודדות עם וירוס הקורונה. לשם כך נבחן מה תפקידו בגוף באיזה מצבים הוא יכול לסייע והאם קיימים מקרים בהם הוא עלול להזיק.

האבץ משתתף ביותר מ-300 תהליכים בגוף, ביניהם בתפקוד התקין ובשמירה על המערכת החיסונית על כל שלוחותיה, למשל בתהליכי החלוקה והתפתחות התאים, בייצור ה- DNA, בהגלדת פצעים, בניצול מיטבי של פחמימות לאנרגיה, בתחושות טעם וריח ועוד (Shills, Human nutrition in health and disease).

הקשר בין האבץ למערכת החיסונית נחקר רבות ואין ספר שחוסר באבץ עלול להחליש את המערכת החיסונית. אחת העבודות שהתפרסמה ב-Archives of Biochemistry and Biophysics (2016) מצאה כי ירידה ברמת סטטוס האבץ קשורה להחלשה של המערכת החיסונית.

חשיבות האבץ לפעילות תקינה של המערכת החיסונית הפך ללא ספק לידע בסיסי.

הסימנים המובהקים לחסר באבץ הם ירידה בחושי טעם וריח, ירידה בתפקוד המערכת החיסונית, דכדוך ודיכאון, נשירת שער משמעותית, שלשול, כתמים לבנים על הציפורניים, ועוד.

בקבוצת הסיכון לחסר באבץ נמצאים מבוגרים, בעלי מחלות סוכרת, מחלות מערכת העיכול הכוללות קשיי ספיגה, מחלות כבד, אוכלוסיה שעברה ניתוחים בריאטריים, צמחונים וטבעונים, אלכוהוליסטים, נשים הרות ומיניקות.

במחקר מטה אנליזה (הסוקר מספר מחקרים) נמצא כי לתוספי אבץ בקרב חולי שפעת ישנה השפעה חיובית על משך המחלה, בכ-30% בממוצע (פורסם ב 2017 ב-Journal of the Royal Society of Medicine). הסתייגותי מהממצאים נובעת מכך שלא נבדק האם הנבדקים סבלו מחסר באבץ מלכתחילה. החולים קיבלו אבץ נוזלי ואחת המטרות הייתה להשוות תרכובות שונות של אבץ. בנוסף יש לתת את הדעת לכך, שמדובר בטיפול בשפעת רגילה ולא במחלות מערכת הנשימה קשות יותר ובודאי לא בקורונה.

הכמות היומית המומלצת של אבץ הינה Properly composed zinc gluconate lozenges may be as effective as zinc acetate lozenges. There is no evidence that zinc doses over 100 mg/day might lead to greater efficacy in the treatment of the common cold. Common cold patients may be encouraged to try zinc lozenges for treating their colds. The optimal lozenge composition and dosage scheme need to be investigated further.

 12 מ"ג לנשים, 15 מ"ג לגברים והכמות עולה בהריון והנקה. כמות המקסימלית שמומלץ לא לעבור אותה (Upper Limit) היא 40 מ"ג. אין חשש להגיע לרמה המקסימלית המותרת באמצעות תזונה בלבד, אלא בנטילת תוספי תזונה או תזונה מוגזמת ויומית של צדפות, שפחות נפוץ בישראל. כמויות גדולות מידי של אבץ יכולות להגיע אם כך מנטילת יתר של תוספי תזונה.

חלבון מעודד את הספיגה של האבץ ואילו יש מזונות שעלולים לפגוע במידת מה על הספיגה של האבץ כגון הזרחן שבחלב ופיטאטים (phytates) שבדגנים ובקטניות.

חשוב לקבל אבץ על בסיס יומיומי היות והגוף שלנו אינו אוגר אבץ.

מזונות המכילים אבץ: (מ"ג אבץ ב 100 גרם מהמזונות הבאים)

בשר בקר: 5-6 (מומלצים הנתחים הרזים כמו סינטה, פילה, צ'ך, וויסברטן ועוד) / סרדינים משומרים: 3 / סרטנים: 6 / צדפות 45 / שרימפס ולובסטרים: 2 / קטניות לאחר בישול: 1 / שקדים, אגוזי ברזיל, בוטנים, חמאת בוטנים, אגוזי לוז, אגוזי מלך: 3-4 / חזה עוף: 2  (ביתר החלקים פחות) / גבינה צהובה: 3-4 / דגנים מלאים, כמו חיטה, קינואה, שיבולת שועל: כ-3 (מכילים פיטאטים, שפוגעים בספיגה) / בביצה אחת:  כ-2 מ"ג. תכולת האבץ ביתר המזונות מעטה, אך אם אוכלים מכל קבוצות המזון ניתן להגיע לרמה הנדרשת.

בתוספי תזונה המינון המתאים למילוי חסרים הוא כ-15-20 מ"ג ביום, לתקופות מוגדרות. ישנן טבליות של 50 מ"ג, 25 מ"ג, אבץ נוזלי ולמציצה. יש לשים לב למינונים, רוב סוגי התכשירים נחשבים טובים, כמו פיקולינט, מונומטיונין, גלוקונט, ציטרט ואצטט.

הספיגה יורדת עם לוקחים אבץ עם מינרלים נוספים כמו ברזל, סידן, ומגנזיום. מומלץ ליטול לא בצמוד לאכילה של דגנים וקטניות, המכילים פיטאטים שפוגעים בספיגה.

סימני עודף אבץ: בחילות והקאות נצפו במחקרים רבים, בהם נטלו הנבדקים כמויות גדולות מאוד של אבץ, מעל 1000 מ"ג. אצל חלק מהנבדקים תופעות אלו הופיעו גם במינונים נמוכים בהרבה, בסביבות 150 מ"ג.

בנוסף עלולים להופיע כאבי בטן ושלשולים, שינויים בחוש הטעם והריח, טעם מתכתי בפה (במיוחד אחרי נטילת אבץ נוזלי), כאבים בחזה, סימנים דומים לשפעת, קשיי נשימה, סחרחורת, ועילפון.

למרות חשיבותו לתפקוד תקין של המערכת החיסונית, עודפי אבץ עלולים להחליש את המערכת החיסונית, ואף לגרום לאנמיה ולחסר בנחושת, כך עולה ממחקר שהתפרסם ב-2017 בכתב העת International Journal of Molecular Science  ובמחקרים רבים אחרים.

כתרופה להרעלת אבץ נעשה שימוש בשתיית חלב, בשל הזרחן הרב שהוא מכיל הפוגע בספיגת אבץ  וכן נעשה שימוש בפחם פעיל.

בכל מקרה, לא מומלץ ליטול כמויות גדולות של אבץ, ובמקרים של תופעות לוואי, יש לפנות בדחיפות לעזרה רפואית.

אם כך: תוספת אבץ יעילה בקרב אוכלוסיה שיש לה חסר ועודף אבץ הוא מסוכן.

לפיכך יש להתייעץ עם דיאטנית לגבי תוספים נדרשים היות ויש להתאימם באופן אישי

 

נספח ומקורות:

אבץ

אחד מתוספי התזונה שמומלצים במינונים גדולים באינטרנט וברשתות החברתיות בתור משהו שיכול למנוע או לטפל בקורונהוירוס הוא אבץ.

אז בואו נראה מה הוא אבץ, באיזה מצבים הוא טוב ובאיזה הוא לא טוב.

מה הם תפקידי האבץ בגוף?

משתתף ביותר מ-300 תהליכים בגוף, ביניהם בתפקוד התקין ובשמירה על המערכת החיסונית בכל צורותיה, בתהליכי החלוקה והגדילה של התאים, בייצור של DNA, בהגלדת פצעים, בניצול מיטבי של פחמימות לאנרגיה, בתחושות טעם וריח ועוד.(3)

מה הם סימני החסר של האבץ?

ירידה בחושי טעם וריח, ירידה בתפקוד המערכת החיסונית, דכדוך ודיכאון, נשירת שער משמעותית, שלשול, כתמים לבנים על הציפורניים, ועוד.

מי נמצא בקבוצות סיכון?

מבוגרים, חולי סוכרת, חולים במחלות מערכת העיכול עם בעיות הספיגה, חולים במחלות כבד, מי שעברו ניתוחים בריאטריים, צמחונים וטבעונים, אלכוהוליסטים, נשים הרות ומיניקות.

במחקרים שנעשו לגבי ההשפעה של תוספי אבץ על משך מחלת השפעת, נראה שהם הצליחו לקצר את משך המחלה בכ-1.5 ימים לעומת קבוצת פלסבו, אבל עם שונות גדולה מאוד בתוצאות, כך שלא ממש משכנע.

כמה צריך ביום?

הקצובה היומית המומלצת היא 8 מ"ג לנשים, 11 מ"ג לגברים  (4), הצריכה עולה בהריון והנקה. כמות המקסימלית שלא כדאי לעבור אותה (Upper Limit) היא 40 מ"ג, כמות שאין חשש להגיע אליה באמצעות אוכל בלבד, אלא רק עם תוספי תזונה, למעט באמצעות אכילת צדפות כל יום, מה שבמדינה שלנו לא נפוץ. כמויות גדולות של אבץ יכולות להגיע רק מתוספי תזונה (4).

הספיגה נפגעת במידת מה על ידי פיטאטים (phytates) בדגנים וקטניות ועל ידי זרחן בחלב. חלבון מעודד ספיגת אבץ.

אנחנו לא אוגרים אבץ, ולכן חשוב לקבל אותו מהמזון על בסיס יום יומי.

 

באיזה מזונות נמצא אבץ?

ב-100 גרם של המוצרים הבאים ישנה הכמות הנתונה במ"ג של אבץ:

בשר בקר: 5-6 (אני תמיד ממליצה על נתחים רזים יחסית של בקר, כמו סינטה, פילה, צ'ך, וויסברטן ועוד)

סרדינים משומרים: 3

סרטנים: 6

צדפות 45 (!)

שרימפס ולובסטרים: 2

קטניות לאחר בישול: 1

שקדים, אגוזי ברזיל, בוטנים, חמאת בוטנים, אגוזי לוז, אגוזי מלך: 3-4

חזה עוף: 2  (ביתר החלקים פחות)

גבינה צהובה: 3-4

דגנים מלאים, כמו חיטה, קינואה, שיבולת שועל: כ-3 (מכילים פיטאטים, שפוגעים בספיגה)

בביצה אחת יש כ-2 מ"ג אבץ

תכולת האבץ ביתר המזונות מעטה, אך אם אוכלים מכל קבוצות המזון אפשר להגיע לרמה לא רעה.

איזה תוספי תזונה לבחור?

המינון המתאים למילוי חסרים הוא כ-15-20 מ"ג ביום, לתקופות מוגדרות. ראיתי גם טבליות של 50 מ"ג, של 25 מ"ג, אבץ נוזלי ולמציצה. שימו לב למינונים! רוב סוגי התכשירים נחשבים טובים, כמו פיקולינט, מונומטיונין, גלוקונט, ציטרט ואצטט.

הספיגה יורדת עם לוקחים אבץ עם מינרלים אחרים, כמו ברזל, סידן, ומגנזיום. להשתדל לקחת במרחק זמן מדגנים וקטניות, המכילים פיטאטים שפוגעים בספיגה.

מה הם סימני עודף אבץ?

בחילות והקאות נצפו במחקרים רבים שניתנו בהם כמויות גדולות מאוד של אבץ, מעל 1000 מ"ג, אך בחלק מהאנשים התופעות האלה הופיעו גם במינונים נמוכים בהרבה, בסביבות 150 מ"ג. (1,2)

בנוסף יכולים להופיע כאבי בטן ושלשולים, שינויים בחוש הטעם והריח, וטעם מתכתי בפה (במיוחד אחרי נטילת אבץ נוזלי), כאבים בחזה, סימנים דומים לשפעת, קשיי נשימה, סחרחורת, ועילפון.

למרות שאבץ חשוב מאוד לתפקוד תקין של המערכת החיסונית, עודפי אבץ יכולים דווקא להחליש את המערכת החיסונית, וגם לגרום לאנמיה ולחסר בנחושת.

כתרופה להרעלת אבץ משתמשים לפעמים בשתיית חלב, משום שהוא מכיל הרבה זרחן, שמפריע לספיגת אבץ. משתמשים גם בפחם פעיל, ועצמאים אחרים, תלוי ברמת הנזק.

בכל מקרה, לא כדאי לקחת כמויות גדולות של אבץ, ואם מרגישים תופעות לוואי, יש לפנות בדחיפות לעזרה רפואית.

References

  1. Ulrika M. Agnew and Todd L. Slesinger. Zinc Toxicity. StatPearls Publishing; 2020
  2.     Petar G. Igic, et al. Toxic Effects Associated with Consumption of Zinc. Mayo Clin Proc. 2002; 77:713-716
  3.     Nazanin Roohani, et al. Zinc and its importance for human health: Anintegrative review. J Res Med Sci. 2013; 18(2): 144–157.
  4. U Zinc. Fact Sheet for Health Professionals. U.S. National Institute of Health Department of Health & Human Services. Office of Dietary Supplements
 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני