Fungal & other Infectious

בעיות שכיחות בכפות רגליים, טיפול עצמי ללא המלצות רפואיות/מאת ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

שכיחות כאבים בכפות הרגליים מגיעה ל 30% מכלל האוכלוסייה. חלק נכבד מהלוקים בכאבים אלו אינו מחייב התערבות של מומחה לכפות רגליים וניתן לטיפול OTC (תרופות או מחוכים ללא מרשם רופא) וטיפול ביתי לאחר הדרכה של רופא המשפחה.

PLANTAR FASCIITIS:  בכל שנה מעל 800 אלף אמריקאים תחת גיל 65 שנים פונים למרפאות בשל כאבים הקשורים לפסיה הפלנטרית. מעל 80% מהם נרפאים תוך חצי שנה לאחר טיפול עצמי או אמצעי OTC. כאשר הטיפול מתחיל תוך 12 חודשים מתחילת התלונות, סיכויי ההחלמה טובים יותר.

הפסיה הפלנטרית מהווה המשך ישיר לגיד אכילס. סיבת הכאבים אינה דלקת, אלא קרעים מיקרוסקופיים חוזרים בחיבור הפסיה לעצם העקב. זו הסיבה שטיפול בתרופות נוגדות דלקת אינו יעיל. לכן גם הזרקות סטירואידים אינן יעילות ואף נושאות בחובן סיכון של קרע הפסיה, זיהום ואטרופיה של כרית השומן בתחתית העקב.

הטיפול כולל מתיחות לגיד אכילס במקרה שקצר, מתיחות לפסיה הפלנטרית ותרגילי חיזוק לפסיה, קיצור משך עמידה וירידה במשקל. הפסיה הפלנטרית רגישה גם לחבלות ישירות בחיבורה לעקב, שם היא מוגנת ע”י כרית שומן בלבד, אשר עם השנים מתדלדלת. נמצא כי מדרסים מוכנים מראש, המספקים ריפוד תחת העקב יעילים בתהליך ההחלמה.

הלוקס ריגידוס: מצב שכיח באוכלוסיה המבוגרת. מעבר לגיל 70 לוקים בו מעל 50% מהנשים 40% מהגברים. נובע משינויים ניווניים במפרק MPJ ראשון ובא לידי ביטוי בכאב, נפיחות והגבלת תנועה במפרק זה. יתכנו התלקחויות ותקופות רגיעה. באבחנה המבדלת יש לשלול גאוט. הטיפול אמנם כירורגי, אבל מדרס קשיח המגביל את תנועות המפרק וכן נעל בעלת סולייה קשיחה, עשויים לשפר את התלונות. יש הממליצים על סוליה קמורה (Rocker bottom) על מנת להקטין את תנועות ה MPJ.

הלוקס וולגוס: שכיח יותר בשים. מופיע בכרבע מהנשים בגילאי 18-65 שנים ובמעל שליש מהנשים מעבר לגיל 65. גורם הסיכון העיקרי ללקות בהלוקס ולגוס, הוא נעל בעלת חרטום צר. הטיפול היעיל בהפחתת הכאב הוא נעל רחבה. לא נמצא שמדרסים או מוצרים אחרים משפיעים על הכאב או שיפור בעיוות.

יבלות וירליות פלנטריות: יבלות וירליות אלו שכיחות יותר בילדים ומופיעות ב 20% מהילדים בין הגילאים 4-12 שנים. שני שליש מחלימים ספונטאנית תוך שנתיים. חומצה סליצילית יעילה בטיפול ביבלות אלו. טיפול בחנקן נוזלי נמצא בעל אותה דרגת יעילות כמו חומצה סליצילית.

יבלות ו Calluses: יבלות אלו נוצרות כתגובה לעומס ניכר או חיכוך. גירוי זה מביא לתגובה היפרקרטוטית של האפידרמיס. ייתכנו גורמים חיצוניים כמו הנעלה לקויה או ליקויים פנימיים כגון הלוקס וולגוס, אצבעות פטיש ועוד. עיקרון הטיפול הוא לשנות את חלוקת הלחצים על מנת לאפשר לעור להחלים.

במסגרת הטיפול יש לבחון את ההנעלה ובמקרים הנדרשים – לשנותה. יש מקום למדרסים המרחיקים עומס מראשי המסרקים (Metatarsal pads) או פדים מרפדים עם חלל במרכז (כמו בייגלה) וכן מדרסים המיוצרים לפי תכנון מראש לשחרור עומס מנקודות מסוימות. ניתן להשתמש גם בחומצה סליצילית לנגעים ההיפרקרטוטיים.

כאב מטטרסלי: לכאב בחלק הקדמי של כף הרגל ייתכנו סיבות שונות. מטטרסלגיה ונוירומה על שם מורטון הן 2 אפשרויות. בדרך כלל מדרסים המיועדים להסיט עומס מראשי המסרקים יעילים בהפחתת הכאב.

פטרת: ידועה גם בשם Athlete’s foot. שכיחותה יכולה להגיע ל 50-80% באוכלוסיות מסוימות. במקרים אלו יש לטפל במשחה נגד פטריות

אוניקומיקוזיס:  שכיחותה של פטרת הציפורניים מוערכת ב 6-14% מכלל האוכלוסייה. טיפול בתרופות דרך הפה יעיל יותר מטיפול מקומי במשחות שונות. יעילות תרופות “סבתא” שונות כמו שמן עץ התה, שמן חמניות, לא הוכחה אך אינה גורמת לתופעות לוואי או סיכון מיוחד.

Becker BA. Childress MA. Common Foot Problems: Over-the-Counter Treatments and Home Care. Am Fam Physician. 2018 Sep 1;98(5):298-303

הערות העורך

המאמר פורסם בירחון היוקרתי של איגוד רופאי המשפחה האמריקאי. כבר הכותרת מרמזת על המלצות המאמר. רוב מיחושי כפות הרגליים ניתנים לטיפול בהשגחת רופא המשפחה ובאמצעים פשוטים, הנמצאים בבית המרקחת ולא דורשים התערבות מומחה (מומחה אגב הכוונה גם לאורטופד, וגם לטכנאי אורטופדיה הבקי ומיומן בהכנת מדרסים והתאמתם).   

המסר מעט מטריד. אכן מספר גדול מבעיות כפות הרגליים אינו מחייב התערבות אורטופד או מומחה לכף רגל (פודיאטר או אורטופד שזו תת התמחותו), אבל דווקא המקרים בהם האבחנה אינה וודאית או משיכת זמן עלולה להחמיר את בעיית המטופל או לחייב התערבות ניתוחית נרחבת יותר, דווקא שם רצויה עין מנוסה יותר.

בדקתי כבר לא מעט ספורטאים חובבים שסבלו משברי מאמץ בכפות הרגליים שאובחנו ככף רגל שטוחה, מטטרסרלגיה וכן “נקע” ע”י רופאים פחות מיומנים וטופלו בתרופות NSAID, מדרסים, ומשחות.

בדקתי מטופלים שלקו באי ספיקה של גיד טיביאליס פוסטריור ואובחנו כנקע של הקרסול, ועוד שלל מקרים, שלו טופלו במועד המתאים, היו מחלימים מהר יותר.

לפיכך המסר צריך להיות: אמנם מספר גדול של בעיות בכפות הרגליים אינו מחייב התערבות מומחה (כמו בענפים נוספים רבים ברפואה) אך בכל חשד או כאשר הטיפול אינו מביא למזור בזמן סביר, יש להפנות לייעוץ מומחה בתחום.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול מונע ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(או TMP-SMX) מפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בהיקף של 50% בחולים עם אבחנה של וסקוליטיס על-רקע ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody), כאשר התועלת הגדולה ביותר תועדה במהלך 180 הימים הראשונים לטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של טיפול מונע ב- TMP-SMX על […]

  • טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    בחולים עם התגרמות הטרוטופית חמורה סביב המרפק עם קישיון של המרפק תועדה תועלת להתערבות ניתוחית בשילוב עם תכנית שיקום, כאשר למעלה מ-75% מהחולים שמרו על טווח תנועה של לפחות 100 מעלות לאחר שנתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons. במסגרת המחקר בחנו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את […]

  • האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    תסמונת תעלה קרפאלית נפוצה כפליים בחולים לפני אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית, רמז לכך שתסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם אפשרי של הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על פרויקט Rochester Epidemiology Project, […]

  • טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology עולה כי טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) מפחית ארוזיות ומשפר מילוי במפרקים סקרואיליאקים בוחלים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי הדמייתי שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר לאחר 16 שבועות, עם שיפור נוסף לאורך עד 52 שבועות. בגברים ובחולים עם עדות ל-HLA-B27 תועדו שינויים מבניים בולטים יותר. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר COAST-V […]

  • האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי ירידה במשקל בעזרת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת ירך עשויה להפחית את הסיכון לסיבוכים אך תרופות אלו עלולות להוביל לעליה בסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבנת הקשר בין טיפול בתכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין הסיכון […]

  • טיפול במוזיקה מקל על כאב וחרדה בחדרי מיון

    טיפול במוזיקה מקל על כאב וחרדה בחדרי מיון

    בקרב חולים עם כאב שאינו משנית לטראומה, הוספת טיפול במוזיקה לשיכוך כאבים סטנדרטי בחדרי מיון הובילה להקלה בכאב וחרדה, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine. המחקר האקראי ומבוקר נערך בבית חולים בבנגקוק בין 2023 ו-2024 וכלל 63 מבוגרים (גיל ממוצע של 58.25 שנים, 38.46% גברים) שפנו […]

  • טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

    טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

    בחולים עם פסוריאזיס או דלקת חוליות מקשחת, טיפול במעכבי IL-17A, בפרט Secukinumab, מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית בהשוואה לטיפול ב-Apremilast, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology and Therapeutics. המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים אודות חולים תחת מגוון תכניות ביטוח רפואי בארצות הברית ונועד לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי IL-17A ובין […]

  • היגיינה ירודה של חלל הפה מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה וכאב כרוני בנשים (Frontiers in Pain Research)

    היגיינה ירודה של חלל הפה מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה וכאב כרוני בנשים (Frontiers in Pain Research)

    היגיינה ירודה של חלל הפה מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה וכאבי בטן וגוף בנשים עם הפרעות ריגוש מרכזי (Central Sensitization Disorders), עם סיכון למצבי כאב ספציפיים שנקשרו עם סוגים ספציפיים של פתוגנים של חלל הפה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Pain Research. החוקרים השלימו ניתוח משני של נתונים ממחקר פרוספקטיבי תצפיתי […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך