בהרצאה שנערכה במסגרת כנס ווירטואלי מטעם ה-American College of Rheumatology המליצו מומחים כי כל ריאומטולוג יחוש בנוח להשתמש בכלי תקף להערכת תסמינים גסטרואינטסטינאליים להערכת GERD (Gastroesophageal Reflux Disease) בחולים עם סקלרודרמה.
המומחים מסבירים כי כ-90% מחולי סקלרודרמה יפתחו מעורבות של מערכת העיכול במהלך המחלה. למרות שכל חלק במערכת העיכול עשוי להיות מעורב במחלה, התסמינים הנפוצים הם של GERD ומופיעים בעד 90% מחולי סקלרודרמה.
חשוב לשאול חולי סקלרודרמה שאלות במטרה להבין את התסמינים שלהם במערכת העיכול. השאלונים חיוניים במטרה לדרג את חומרת המחלה ולאחר מכן להשלים בדיקות מתאימות. המטרה היא לזהות תסמינים, באופן אידיאלי בתוך הזמן הקצר ביותר וללא עלויות נוספות, במטרה להנחות את הטיפול בחולים.
שלושת הכלים התקפים ביותר להערכת תסמיני GERD בחולי סקלרודרמה כוללים את מדד GerdQ של אוניברסיטת קליפורניה, שאלון UCLA GIT 2.0 (Scleroderma Clinical Trial Consortium GI Tract Questionnaire) ומדד PROMIS (Patient-Reported Outcomes Measurement Information System).
מדד GerdQ הינו שאלון למילוי עצמי הכולל שישה מרכיבים, בו החולים מפרטים על מספר הימים השבוע האחרון בהם חוו צרבת, רגרוגיטציה, בחילה, הפרעות שינה, כאבי בטן עליונה וצורך בטיפול תרופתי.
שאלון UCLA GIT 2.0 – הכלי הנפוץ ביותר להערכת תסמינים גסטרואינטסטינאליים בחולי סקלרודרמה – כולל 34 שאלות. כלל השאלון דורש 6-8 דקות להשלמה, אך להערכת GERD על החולים להשיב על 8 שאלות ספציפיות ל-GERD. שש מהשאלות הללו זהות לאלו בשאלון GerdQ ושתי שאלות נוספות נוגעות לקשיי בליעה של מזון מוצק ומוצרי מזון המעוררים ריפלוקס.
מדד PROMIS של ה-National Institute of Health הינו הכלי החדש מבין השלושה וכולל 60 שאלות, עם זאת, רק 20 שאלות נוגעות לריפלוקס ודיספגיה.
כאשר נקבעת אבחנה קלינית של GERD בחולה סקלרודרמה על-בסיס תסמינים שזוהו בשאלונים, ההנחיות ממליצות על ניסיון טיפול במעכבי תעלות מימן והתערבויות התנהגותיות, דוגמת העלאת ראש המיטה, במטרה לאשר את האבחנה. במידה והחולה מדווח על שיפור בתסמינים לאחר התערבויות בסיסיות אלו, אזי האבחנה מאושרת. אחרת, יש מקום להפנות את המטופל לגסטרואנטרולוג.
מתוך MDedge
לידיעה במדסקייפ