במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חסר ויטמין D עשוי להביא לעליה בסיכון להתפתחות תת-פעילות של בלוטת התריס על-רקע אוטואימוני.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים מחקרים קטנים רבים הצביעו בעבר על קשר משמעותי בין תת-פעילות של בלוטת התריס על-רקע נוגדנים עצמיים ובין רמות נמוכות של ויטמין D בדם. עם זאת, ממצאים אלו לא אושרו במחקרים בקנה מידה גדול וכעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס ובין רמות ויטמין D על-סמך נתוני סקר NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) לשנים 2007-2012. הם סיווגו את המשתתפים לשלוש קטגוריות על-סמך רמות ויטמין D: ריכוז אופטימאלי, ריכוז ביניים, או חסר ויטמין D. המשתתפים גם סווגו לאלו עם תת-פעילות של בלוטת התריס או פעילות-יתר של הבלוטה.
מדגם המחקר כלל 7,943 משתתפים, מהם 614 (7.7%) עם אבחנה של תת-פעילות של בלוטת התריס. ברבע מהחולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס (25.6%) תועד חסר ויטמין D, בהשוואה ל-20.6% בביקורות בריאות. מניתוח סטטיסטי מתוקן עלה כי הסיכויים להתפתחות תת-פעילות של בלוטת התריס היו גבוהים יותר משמעותית בחולים עם רמות ביניים (יחס סיכויים מתוקן של 1.7, רווח בר-סמך 95% של 1.5-1.8) או חסר ויטמין D (יחס סיכויים מתוקן של 1.6, רווח בר-סמך 95% של 1.4-1.9).
החוקרים מסכמים וכותבים כי קיים קשר בין רמות ויטמין D נמוכות ובין תת-פעילות של בלוטת התריס. תוכניות להשלמת בדיקות סקר נרחבות לזיהוי חסר ויטמין D ברמת האוכלוסייה עשויות להפחית משמעותית את הסיכון לתת-פעילות של בלוטת התריס בטווח הארוך.
BMC Endocrine Disorders, 2021