ההנחה כי גאוט נובעת בעיקר מהרגלי תזונה אינה נכונה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה להערכת הרגלי תזונה ווריאנטים גנטיים בלמעלה מ-16,000 משתתפים. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת BMJ ומעידים כי גם מוצרי המזון והדיאטות הקשורות בקשר ההדוק ביותר עם גאוט היו אחראיים לפחות מ-1% מהשונות ברמות חומצה אורית בדם, כאשר כ-24% מהשונות ברמות חומצה אורית בדם נבע מגורמים גנטיים.
הסקירה התמקדה בחולים מעל גיל 18 שנים, ללא מחלת כליות או גאוט, אשר לא נטלו משתנים או תרופות להפחתת חומצה אורית בדם. כל המשתתפים השלימו בדיקות דם להערכת רמות חומצה אורית בדם, סקרים להערכת הרגלי התזונה ומידע אודות ערפלנים אפשריים (גיל, מין, מדד מסת גוף, צריכת קלוריות יומית ממוצעת, שנות השכלה, הרגלי תזונה, הרגלי עישון ומצב מנופאוזה) וכן בדיקות של הגנום. התוצא העיקרי היה הריכוז הממוצע של חומצה אורית בדם והשונות ברמות חומצה אורית בדם.
החוקרים מדווחים כי שבעה מוצרי מזון נקשרו עם רמות מוגברות של חומצה אורית בדם (בירה, ליקר, יין, תפוחי אדמה, עוף, משקאות קלים ובשר [בקר, חזיר או כבש]) ושמונה מוצרי מזון נקשרו עם רמות מופחתות של חומצה אורית בדם (ביצים, אגוזים, דגנים, חלב רזה, גבינה, לחם חום, מרגרינה ופירות שאינם פירות הדר) בגברים, נשים, או בכלל המדגמים.
שלושה מדדי תזונה, שהיוו את הבסיס להנחיות לתזונה בריאה, נקשרו בקשר הפוך עם רמות חומצה אורית בדם ומדד רביעי נקשר בקשר חיובי עם רמות מוגברות של חומצה אורית בדם, אך כל אחד מאלו סיפק הסבר לעד 0.3% מהשונות ברמות חומצה אורית בדם. לשם השוואה, 23.9% מהשונות ברמות חומצה אורית בדם הוסברה ע"י שינויים בנוקליאוטיד יחיד בגנום.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בניגוד לתרומה הגנטית, הרגלי תזונה סיפקו הסבר לחלק קטן מאוד מהשונות ברמות חומצה אורית בדם באוכלוסיה הכללית.
BMJ. Published online October 10, 2018
לידיעה במדסקייפ