בקרב מטופלים הסובלים מהשמנת-יתר לאורך חייהם הבוגרים קיים סיכון מוגבר להתפתחות גאוט, כמו גם חולים בהם תועדה עליה במשקל במהלך החיים הבוגרים, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי גדול שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין דפוסי שינוי במשקל הגוף לאורך הבגרות ובין היארעות גאוט. הם התבססו על נתונים מסקר NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) וסיווגו את המשתתפים לארבע דפוסי שינוי במשקל הגוף: אלו שנותרו שמנים (שמן ויציב), אלו שעברו מקטגוריית מדד מסת גוף שאינה בטווח השמנה לקטגוריית השמנה (עליה במשקל), אלו שעברו מקטגוריית מדד מסת גוף בטווח השמנה לקטגוריה שאינה בטווח השמנה (ירידה במשקל) ואלו שנותרו בקטגוריית מדד מסת גוף שאינה בטווח השמנה (לא-שמן ויציב).
מבין 11,079 מבוגרים בגילאי 40-74 שנים עם נתונים זמינים אודות משקל הגוף בגיל העמידה, 320 פיתחו גאוט. הסיכון הגבוה ביותר להיארעות גאוט תועד בקרב משתתפים עם דפוס שמן ויציב (יחס סיכון של 1.84, רווח בר-סמך 95% של 1.08-3.14) ולא באלו בקטגוריית לא-שמן ויציב במהלך החיים הבוגרים. יתרה מזאת, עליה במשקל הגוף זוהתה כגורם סיכון משמעותי להיארעות גאוט (יחס סיכון של 1.65, רווח בר-סמך 95% של 1.19-2.29).
החוקרים לא זיהו קשר מובהק בין דפוס ירידה במשקל ובין הסיכון לגאוט במהלך תקופת המחקר. במידה והמשתתפים שעלו במשקל היו שבים לקטגוריה שאינה בטווח השמנה במהלך עשר שנות המעקב, ניתן היה למנוע 3.2% ממקרי גאוט שתועדו במהלך המעקב. בנוסף, במידה והמשתתפים היו שומרים על מדד מסת גוף תקין, ניתן היה למנוע 32.9% מהמקרים לאורך עשר שנות המעקב.
לסיכום, מהממצאים עולה כי עליה במשקל במהלך החיים הבוגרים מלווה בסיכון מוגבר לגאוט. ממצאים אלו מדגישים את חשיבות שמירה על משקל גוף שאינו בטווח השמנה ועל ירידה במשקל במהלך הבגרות במניעה וטיפול בגאוט.
Arthritis Research & Therapy 2021
לידיעה ב-MedPage Today