חדשות

האם למשלב טיפול בהורמון גדילה ואנאלוגים של GnRH השפעה על התפקוד ואיכות החיים של החולים? (J Clin Endocrinol Metab)

22/11/2018

 

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים כי טיפול משולב בהורמון גדילה ואנאלוגים ל-GnRH (Gonadotropin Releasing Hormone) במבוגרים צעירים, אשר נולדו קטנים לגיל ההיריון, לא הייתה השפעה שלילית ארוכת-טווח על התפקוד הקוגניטיבי, איכות החיים הבריאותית, הערכה עצמית או התנהגות בבגרות מוקדמת, בהשוואה לטיפול בהורמון גדילה בלבד.

 

החוקרים השלימו מחקר אקראי להערכת קשר מנה-תגובה של טיפול בהורמון גדילה עד השגת גובה סופי. מדגם המחקר כלל 99 מתבגרים שנולדו קטנים לגיל ההריון, מהם 61 ילדים שקיבלו שנתיים נוספות של טיפול באנאלוגים של GnRH.

 

בעת הגעה לגובה סופי, החוקרים התבססו על שאלוני TNO-AZL Adults Quality of Life Questionnaire ומדד Wechsler Adult Intelligence Scale. בנוסף, קבוצת המחקר ו-67 מתבגרים שנולדו קטנים לגיל ההיריון (19 מטופלים באנאלוגים של GnRH) מקבוצת מחקר שניה, השלימו את שאלון  Self-Perception Profile of Adolescents and Child/Adolescent Behavior Checklist. החוקרים השוו את המדדים בקרב מבוגרים צעירים שטופלו בהורמון גדילה עם טיפול באנאלוגים של GnRH, אל מול מתבגרים שטופלו בהורמון גדילה בלבד ואל מול אוכלוסיית ביקורת.

 

הגיל הממוצע בעת הגעה לגובה סופי עמד על 17.5 ו-17.4 שנים בקבוצת הטיפול המשולב ובקבוצת הטיפול בהורמון גדילה בלבד, בהתאמה. מדדי אינטיליגנציה היו דומים בשתי הקבוצות (96.33 ו-92.47, בהתאמה).

 

החוקרים מדווחים כי איכות החיים הבריאותית הייתה דומה בשתי הקבוצות וגם כאשר זו נבחנה בהשוואה לאוכלוסיית הביקורת, אך בקבוצת הטיפול המשולב בהורמון גדילה ואנאלוגים של GnRH, תועדה תפיסה של תפקוד קוגניטיבי ירוד יותר. התפיסה העצמית והתמודדות עם בעיות היו דומים בקבוצת הטיפול המשולב ובקבוצת הטיפול בהורמון גדילה בלבד. החוקרים לא זיהו קורלציה בין הגובה הסופי ובין איכות החיים הבריאותית, תפיסה עצמית או התמודדות עם בעיות.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בהשוואה לטיפול בהורמון גדילה בלבד, לטיפול משולב בהורמון גדילה ואנאלוגים של GnRH אין השלכות שליליות ארוכות טווח על התפקוד הקוגניטיבי, איכות החיים הבריאותית, תפיסה עצמית והתנהגות בבגרות מוקדמת.

 

J Clin Endocrinol Metab. 2018;103(11):3931-3938

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני