חדשות

טיפול בהורמון גדילה עשוי להביא לשיפור במצוקה על-רקע קומה נמוכה (Clin Endocrinol)

16/05/2019

 

במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Endocrinology מדווחים חוקרים מישראל על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שיפור בתפקוד פסיכו-סוציאלי בעקבות טיפול בהורמון גדילה. הם מוסיפים כי טיפול ארוך-טווח בתווית-פתוחה הוביל לשיפור משמעותי בתפישת הגובה וההערכה העצמית של החולים.

 

ברקע למחקר מסבירים מורן שמש-עירון ושותפיה מבתי החולים לילדים שניידר ודנה כי טיפול בהורמון גדילה בילדים עם קומה נמוכה מבוסס על הסברה כי קומה נמוכה מלווה בבעיות פסיכו-סוציאליות וירידה באיכות החיים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את ההשפעה של טיפול בהורמון גדילה על התפקוד הפסיכו-סוציאלי והיכולת של מדדים פסיכולוגיים להגדרת מצוקה על-רקע קומה נמוכה.

 

מדגם המחקר כלל 60 בנים לפני גיל ההתבגרות עם אבחנה של קומה נמוכה על-רקע אידיופטי (גיל 10 שנים). המשתתפים במחקר לקחו חלק במחקר התערבות בן ארבע שנים, אשר כלל שנה אחת של מחקר כפל-סמיות, אקראי, מבוקר-פלסבו ושלוש שנות טיפול בתווית-פתוחה בהורמון גדילה). מדדים פסיכולוגיים מפורשים – PedsQL (Pediatric Quality of Life Inventory), SAT (Shilhouette Apperception Test), RSES (Rosenberg Self-Esteem Scale), CBCL (Child Behavior Checklist) – ומדדים עקיפים – SC-IAT-H (Single Category Implicit Association Test for Height), HPPT (Height Perception Picture Test). הערכות פסיכו-סוציאליות בוצעו בתחילת המחקר, לאחר שנה ולאחר ארבע שנים.

 

בתחילת המחקר, מדדי PedsQL בבנים עם קומה נמוכה אידיופטית היו נמוכים מהנורמות המקובלות בישראל (P=0.001). לאחר שנה אחת של התערבות סמויה, רק בקרב בנים בקבוצת הטיפול בהורמון גדילה חל שיפור בתפיסת הגובה בבגרות, הן הגובה המצופה והן הגובה בפועל (SAT, P<0.001 ו-p=0.022) עם הקלה במצוקה על-רקע קומה נמוכה (מדד SC-IAT-H, p<0.001).

 

בתום המחקר תועד שיפור משמעותי במדדי RSES ו-SC-IAT-H, ללא שינוי משמעותי במדדי PedsQL ו-CBCL.

 

ממצאי המחקר המעידים על שיפור בתפקוד הפסיכוסוציאלי רק בבנים שטופלו בהורמון גדילה לאחר השנה הראשונה של התערבות סמויה מציעים כי הטיפול בהורמון גדילה, ולא ההכללה במחקר קליני, הוא שתרם לתוצאות. טיפול ארוך טווח ובתווית-פתוחה בהורמון גדילה הביא לשיפור משמעותי בתפיסת הגובה וההערכה העצמית. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.

 

Clin Endocrinol. 2019;90(5):690-701.

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני