במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חומרת נשירת שיער על-רקע קרינה עולה עם עליה במינון קרינה ושימוש בקרינת פרוטונים, בהשוואה לסוגי קרינה אחרים.
מטרת המחקר הייתה לקבוע את המאפיינים של אובדן שיער על-רקע קרינה בחולים עם גידולים ראשוניים במערכת העצבים המרכזית או סרקומה באזור הראש והצוואר. הם השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל חולים בין תחילת שנת 2011 ועד סוף חודש ינואר בשנת 2019.
מדגם המחקר כלל 71 ילדים ומבוגרים עם אבחנה של גידולים ראשוניים במערכת העצבים המרכזית או סרקומה באזור הראש והצוואר אשר הופנו להערכה בשל אובדן שיער על-רקע קרינה. החוקרים ביקשו לבחון את המאפיינים הטריכוסקופיים, קשר מנת הקרינה והתגובה ותגובה לטיפול מקומי ב-Minoxidil באמצעות צילומי תמונות של הקרקפת, הדמיות טריכוסקופיות ותכנית טיפול קרינתי.
מבין 71 החולים שנכללו במחקר (גיל חציוני של 26 שנים, 72% נשים), 64 אובחנו עם גידולים במערכת העצבים המרכזית ו-7 אובחנו עם סרקומה של הראש והצוואר. חומרת נשירת שיער הייתה בדרגה 1 ב-40 מבין 70 חולים (56%) עם דפוס מקומי (54%), דיפוזי (24%), או מעורב (22%).
חציון מנת הקרינה לקרקפת עמדה על 39.6 Gy; מינון גבוה יותר (יחס סיכויים של 1.15) והקרנת פרוטונים (יחס סיכויים של 5.7) נקשרו עם נשירת שיער בחומרה רבה יותר והמינון בו 50% מהחולים פיתחו נשירת שיער חמורה (דרגה 2) עמד על 36.1 Gy.
מאפיינים טריכוסקופיים מרכזיים כללו רבדים לבנים (57%); ב-15 חולים, זוהתה קורלציה שלילית משמעותית בין קוטר גוף השערה ובין המנה לקרקפת (P=0.01). הקשר בין צפיפות השיער ומנת הקרינה לקרקפת לא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים מדווחים כי 28 מבין 34 חולים (82%) הגיבו לטיפול מקומי ב-Minoxidil. ב-4 מבין 25 חולים (16%) שקיבלו טיפול מקומי ב-Minoxidil עם הדמיות קליניות תועד שיפור בחומרת דרגת נשירת השיער. שני חולים הגיבו להשתלת שיער וחולה אחד הגיב לניתוח פלסטי.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי טיפול מקומי ב-Minoxidil ופרוצדורות התערבותיות עשויות לסייע בטיפול בחולים עם אובדן שיער על-רקע טיפול קרינתי.
JAMA Dermatology 2020
לידיעה ב-MedPage Today