מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine עולה כי בין 16-22% מהחולים עם יתר לחץ דם סובלים מהיפראלדוסטרוניזם ראשוני, שיעור הרבה יותר גבוה מהצפוי על-בסיס הערכות קודמות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במקרים של היפראלדוסטרוניזם ראשוני קיים ייצור אלדוסטרון לא-מבוקר, אשר אינו תלוי ברנין. רמות אלדוסטרון גבוהות מובילות להופעת יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי הימצאות ייצור אלדוסטרון לא-מבוקר ובלתי-תלוי ברנין, כמו גם היפראלדוסטרוניזם ראשוני גלוי ביוכימית. החוקרים השלימו מחקר חתך שכלל 289 משתתפים עם ערכי לחץ דם תקינים, 115 משתתפים עם יתר לחץ דם בדרגה 1, 203 משתתפים עם יתר לחץ דם בדרגה 2 ו-408 משתתפים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי.
המשתתפים השלימו מבחן העמסת נתרן פומית, ללא תלות ברמות אלדוסטרון או רנין, כבדיקה לאישור אבחנת היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולכימות היקף ייצור אלדוסטרון באופן שאינו תלוי ברנין. בדיקת אלדוסטרון בשתן נקבעה בחולים עם מאזן נתרן גבוה ודיכוי פעילות רנין. היפראלדוסטרוניזם ראשוני גלוי ביוכימית אובחן בנוכחות רמות אלדוסטרון בשתן שעלו על 12 מיקרוגרם ביממה.
החוקרים מדווחים כי בכל קטגוריית לחץ דם תועד רצף של ייצור אלדוסטרון באופן בלתי-תלוי ברנין, כאשר ייצור משמעותי יותר של אלדוסטרון לווה בלחץ דם גבוה יותר, עליה בהפרשת אשלגן בשתן ורמות אשלגן נמוכות יותר בדם.
הריכוז המתוקן הממוצע של אלדוסטרון בשתן עמד על 6.5 מיקרוגרם/יממה באלו עם לחץ דם תקין, 7.3 מיקרוגרם/יממה באלו עם יתר לחץ דם בדרגה 1, 9.5 מיקרוגרם/יממה בנוכחות יתר לחץ דם בדרגה 2 ו-14.6 מיקרוגרם/יממה בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול. ממצאים אלו הקבילו לשיעורי הימצאות מתוקנים של היפראלדוסטרוניזם ראשוני גלוי ביוכימית של 11.3%, 15.7%, 21.6% ו-22.0%, בהתאמה.
מהנתונים עולה כל ליחס אלדוסטרון-רנין הייתה רגישות נמוכה וערך מנבא שלילי גרוע לזיהוי היפראלדוסטרוניזם ראשוני גלוי ביוכימית.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על שיעורי הימצאות גבוהים של היפראלדוסטרוניזם ראשוני גלוי, כאשר מרבית המקרים הללו אינם מאובחנים. מעבר להגדרה הקטגורית של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, קיים רצף של ייצור אלדוסטרון באופן בלתי-תלוי ברנין המקביל לחומרת יתר לחץ דם.
Ann Int Med. 2020 May 25
לידיעה במדסקייפ