Hypertension

היעילות והבטיחות של ב-Alirocumab לאחר תסמונת כלילית חדה לפי רמות LDL (מתוך Circulation)

במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה, טיפול ב- Alirocumab (פראלואנט) והשגת יעד חלקיקי LDL של מתחת ל-25 מ”ג/ד”ל לא הוביל לירידה נוספת בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לחולים שהשיגו ערכי LDL בטווח 25-50 מ”ג/ד”ל.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים חד-משמעיים באשר לערך המוסף של השגת ערכי LDL מתחת ליעדים המקובלים בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה. הם השלימו ניתוח PSM (Propensity Score Matching) של נתוני מחקר ODYSSEY OUTCOMES בו נערכה השוואה בין Alirocumab ופלסבו ב-18,924 חולים לאחר תסמונת כלילית חדה לאחרונה, אשר קיבלו טיפול אינטנסיבי בסטטינים או טיפול במינון המקסימאלי שנסבל.

החולים שטופלו ב- Alirocumab סווגו לפי ערכי LDL שהושגו לאחר 4 חודשי טיפול: מתחת ל-25 מ”ג/ד”ל (3,357 חולים), 25-50 מ”ג/ד”ל (3,692 חולים), או מעל 50 מ”ג/ד”ל (2,197 חולים). בכל קבוצה, החוקרים השוו את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (תמותה כלילית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי איסכמי, או אשפוז עקב אנגינה לא-יציבה) לאחר 4 חודשים, בהשוואה לחולים בקבוצת הפלסבו.

לאחר ניתוח PSM, המאפיינים היו דומים בקרב מטופלים ב- Alirocumab ופלסבו. מניתוח הנתונים עולה כי יחס הסיכון והירידה האבסולוטית בסיכון (מספר מקרים ל-100 שנות-מטופל) לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים היה דומה בחולים שהשיגו ערכי LDL של מתחת ל-25 מ”ג/ד”ל (יחס סיכון של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.89; ירידה אבסולוטית בסיכון של 0.92) או ערכי LDL בטווח 25-50 מ”ג/ד”ל (יחס סיכון של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.64-0.87; ירידה אבסולוטית בסיכון של 1.05).

בחולים שהשיגו ערכי LDL מעל 50 מ”ג/ד”ל תועדה היענות נמוכה יותר ותועלת קטנה יותר (יחס סיכון של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.73-1.04; ירידה אבסולוטית בסיכון של 0.62).

לא תועדו סוגיות בטיחות חדשות במקרים בהם ערכי LDL ירדו אל מתחת ל-15 מ”ג/ד”ל לתקופת זמן מוגבלת.

ממצאי המחקר מעידים כי בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה, טיפול ב- Alirocumab והשגת יעד LDL של מתחת ל-25 מ”ג/ד”ל לא הביא להפחתת הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים מעבר לירידה שתועדה בחולים שהשיגו ערכי LDL בטווח 25-50 מ”ג/ד”ל.

Circulation, 13 Jan 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת ותנגודת מוגברת לאינסולין עלולים להביא לעליה בסיכון לפגיעה במבנה ותפקוד הלב בצעירים עם מדד מסת גוף תקין, כאשר בנשים ההשפעה חמורה יותר מגברים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין הם מציבים מקדימים הופעת סוכרת מסוג 2 בצעירים ומלווים בשינויים במבנה הלב וכלי הדם, […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

  • האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    בהשוואה לפעילות גופנית בלבד, משלב אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון לא הוביל לשיפור מרחק הליכה בשש דקות בנשים מבוגרות זמן קצר לאחר תיקון שבר ירך והגבלה בתפקוד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לשברי ירך השפעה משמעותית על בריאות הציבור, כאשר עד 76% מהחולים בארצות הברית […]

  • ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ממחקר מבוסס-אוכלוסייה משבדיה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BJS Open, עולה כי אין הבדלים משמעותיים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם לאחר כריתה מלאה של בלוטת הריס לאורך חציון מעקב של 11 שנים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה להערכת הבדלים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך