מאת ד"ר עמית עקירוב
בנייר עמדה חדש מטעם האיגוד הקרדיולוגי הישראלי (Israel Heart Society) ועמותת "עתיד" - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל (Israel Dietetic Society) מסכמים המומחים את ההמלצות התזונתיות על-בסיס עדויות למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם, עם דגש על דרגת העדויות והמלצות מעשיות.
המומחים מסבירים כי הדיאטה המערבית ואורח החיים המודרני מלווים בהפחתת צריכת מגנזיום בתזונה, העשויה להוביל לחסר מגנזיום. מחקרים קודמים מצאו כי חסר מגנזיום תואר, בין היתר, בקשישים, בחולים לאחר אוטם לבבי ו/או אי-ספיקת לב כרונית ובחולי סוכרת. בישראל, למעלה מ-60% ממי השתייה מקורים במי ים לאחר התפלה, החסרים מגנזיום, עם התפתחות חסר מגנזיום בדם. עם מודעות נכונה להפרעה זו, ניתן לטפל בקלות בחסר מגנזיום באמצעות תזונה נכונה ובמידה ולא יעיל, עם תוספי מגנזיום.
ההמלצה הטובה ביותר הינה להגדיל את צריכת מזונות עתירי-מגנזיום, דוגמת ירקות עם עלים ירוקים (בעיקר תרד), אגוזים, אבוקדו, דגנים מלאים, קטניות, שוקולד ומאכלי ים מסוימים (המלצה בדירוג I, עדויות בדרגה B).
עם זאת, בקרב אלו שאינם צורכים כמות מספקת של מגנזיום בתזונה, יש לשקול השלמת הכמות התזונתית, בהתאם לצורך, עם תוספי מגנזיום במינון יומי של עד 600 מ"ג (המלצה בדירוג IIa, עדויות בדרגה B). בנוסף, רצוי לשקול בדיקת רמות מגנזיום בדם לפחות כל שישה חודשים בחולים עם אי-ספיקת לב, אלו תחת טיפול במשתנים וחולים הנוטלים מעכבי תעלות מימן Proton-pump inhibitors (המלצה בדירוג IIa, עדויות בדרגה B).
המומחים כותבים עוד כי מומלץ לשקול תוספת מגנזיום לאחר אוטם לבבי, בחולים עם יתר לחץ דם ובחולי אי-ספיקת לב, במטרה להפחית את התחלואה והתמותה עקב מחלות לב וכלי דם (המלצה בדירוג IIa, עדויות בדרגה B).
Magnesium Research 2021; 34 (2): 35-42