בחולים חיוביים לחיידק הליקובקטר פילורי, טיפול במעכבי תעלות מימן במינונים מצטברים גבוהים מלווה בעליה תלוית-מינון בשיעורי מטפלזיה אינטסטינאלית של הקיבה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מישראל, בראשות פרופ' זוהר לוי מבית החולים בלינסון, אשר פורסמו בכתב העת United European Journal of Gastroenterology.
מדגם המחקר כלל חולים מתאימים לאחר גסטרוסקופיה עם ביופסיה מהקיבה במרכז רפואי רבין בין 2005 עד 2014. החוקרים בחנו את סטטוס הליקובקטר פילורי ואת המינון המצטבר של מעכבי תעלות מימן בתוך עשר שנים עם חלוקה לרבעונים של מינון יומי של הטיפול התרופתי. עוד נאספו נתונים אודות נוגדנים כנגד תאים פריאטלים, מדד מסת גוף ומדד מחלות רקע.
מדגם המחקר כלל 14,147 משתתפים (גיל חציוני של 63.4 שנים, 54.4% נשים). בנוסף, 29% מהמשתתפים היו חיוביים להליקובקטר פילורי, מהם ב-8.8% (1,244 משתתפים) הייתה עדות למטפלזיה אינטסטינאלית טרום-ממאירה בקיבה.
גיל מתקדם, זיהום הליקובקטר פילורי, עישון, נוגדנים כנגד תאים פריאטלים וטיפול במעכבי תעלות מימן נקשרו כולם עם אבחנה של מטפלזיה אינטסטינאלית בקיבה. מניתוח הנתונים עולה כי טיפול במינון מצטבר של מעכבי תעלות מימן בשני הרבעונים העליונים, בהשוואה לרבעון התחתון, לווה בעליה של 32% בסיכון (רבעון רביעי) ועליה של 27% בסיכון (רבעון שלישי) למטפלזיה אינטסטינאלית בקיבה בכלל המדגם. בתת-קבוצה של חולים חיוביים בהליקובקטר פילורי נרשמה עליה של 69% ו-40% בסיכון למטפלזיה אינטסטינאלית ובאלו שהיו שליליים לחיידק נרשמה עליה לא-מובהקת סטטיסטית בסיכון לשינויים טרום-ממאירים אלו.
החוקרים מציינים כי זוהה קשר בין מינון מצטבר של מעכבי תעלות מימן בשני הרבעונים העליונים ובין עליה של פי 5-10 בסיכון דיספלזיה בדרגה נמוכה.
מהממצאים עלה כי מטפלזיה אינטסטינאלית בקיבה הייתה נפוצה יותר בחולים עם עדות להכחדת הליקובקטר פילורי, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול כנגד הזיהום החיידקי אך לא הייתה הוכחה להכחדת החיידק.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים חיוביים להליקובקטר פילורי, טיפול במעכבי תעלות מימן מלווה בעליה תלוית-מינון בסיכוי למטפלזיה אינטסטינאלית בקיבה.
United European Gastroenterol J 2020
לידיעה ב-MedPage Today