וריאנטים של נגיף הקורונה מהווים איום גדול יותר על חולים מסוימים עם מחלות ממאירות, בפרט אלו עם ממאירויות המטולוגיות, מגמה התומכת בעידוד מתן חיסונים כנגד הזיהום הנגיפי לאוכלוסיה זו, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ESMO. עוד מדווחים החוקרים כי בחולי סרטן שנדבקו בנגיף וקיבלו שתי מנות חיסון תועדו רמות גבוהות יותר של תגובה חיסונית כנגד וריאנט דלתא.
החוקרים הציגו את תוצאות מחקר CAPTURE, מחקר עוקבה פרוספקטיבי להערכת חיסונים כנגד COVID-19 או חסינות בעקבות הדבקה בנגיף הקורונה. הם השלימו את המחקר מאחר וחולי סרטן מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים חמורים של הזיהום הנגיפי ומוך הבנה כי אין עדויות מספקות אודות ההשפעה של הזיהום והחיסון על התגובה החיסונית.
מדגם המחקר כלל 118 חולים עם עדות לזיהום בנגיף הקורונה ו-585 חולי סרטן שקיבלו חיסון כנגד הנגיף. המשתתפים במחקר היו במעקב במטרה לבחון את תגובת הנוגדנים הקושרים; תגובת נוגדנים כנגד נגיף חי בתגובה לווריאנט הנפוץ של נגיף הקורונה ולווריאנט אלפא, ביתא ודלתא; ולבחון נוכחות תאי T ספציפיים לנגיף הקורונה.
מרבית החולים שקיבלו את החיסון כנגד נגיף הקורונה (76%) אובחנו עם ממאירויות סולידיות ו-74% קיבלו את החיסון של חברת אסטרה-זנקה. התוצאות במדגם זה העידו כי בחולים עם ממאירות המטולוגית תועדה תגובה מנטרלת ירודה או חסרה כנגד הווריאנטים של נגיף הקורונה, בעוד שבחולים עם ממאירויות סולידיות תועדה תגובה דומה לזו שתוארה בביקורות ללא מחלה ממארת.
מהנתונים עולה כי זיהום קודם בנגיף הקורונה הגביר את התגובה לחיסון, ממצאים התומכים במתן מנה שלישית של החיסון. עוד תואר בקבוצת המחוסנים כי במרבית החולים לא הייתה לטיפול האונקולוגי השפעה על התגובה כנגד החיסון ובמרביתם תועדה תגובת תאי T ספציפית כנגד הנגיף.
בקבוצת החולים שנדבקו בנגיף הקורונה מצאו החוקרים כי זיהום בנגיף הקורונה הוביל לתגובה מנטרלת ממושכת במרבית החולים עם ממאירות, אך בחולים עם ממאירויות המטולוגיות תועדה תגובה מופחתת. במרבית החולים עם ממאירות תועדה תגובה תאית מדידה לזיהום, אך בשיעור נמוך יותר משמעותית של חולים עם ממאירות המטולוגית תועדה תגובה מדידה של תאי T. מהממצאים עולה כי התגובה כנגד ווריאנטים ביתא ודלתא הייתה ירודה בהשוואה לתגובה שתועדה כנגיף הווריאנט הנפוץ של נגיף הקורונה. טיפול כנגד ממאירות לרוב לא השפיע על התגובה החיסונית, למעט טיפול בנוגדנים חד-שבטיים כנגד CD20 וטיפול במעכבי בקרה חיסונית.
ממצאי המחקר תומכים בטענה כי יש מקום לתעדף מתן מנה שלישית של החיסון לחלק מהחולים עם מחלות ממאירות, בפרט אלו עם ממאירויות המטולוגיות. החוקרים קוראים לקחת בחשבון את גיל החולה, סוג החיסון והיסטוריה של זיהום קודם בהחלטה על מתן מנה שלישית של החיסון לחולים עם ממאירויות סולידיות וכן לשקול את ההשפעה האפשרית של הזיהום על משטר הטיפול האונקולוגי בכל מקרה לגופו.
מתוך כנס ה-ESMO
לידיעה ב-Healio