מעכבי בקרה חיסונית וטיפול CAR T-Cell הובילו למהפכה במלחמה בסרטן, אך טיפולים אלו כרוכים בתופעות לוואי חמורות לאור ההשפעה הנרחבת שלהם על מערכת החיסון.
מעכבי בקרה חיסונית, כולל תכשירים כנגד PD-1 (Programmed Death) דוגמת Nivolumab (אופדיבו) ו-Pembrolizumab (קיטרודה), או תכשירים כנגד PD-L1 (Programmed Death Ligand) דוגמת Atezolizumab (טיסנטריק) ו-Avelumab (באוונציו), מלווים בסיכון מוגר לפריחה עורית, שלשול וקוליטיס. דלקת של בלוטת ההיפופיזה ורעילות כבדית, אשר לרוב חולפות עצמונית, מופיעות לרוב לאחר 6-8 שבועות טיפול. אין כללים ברורים בכל הנוגע להופעת תסמינים אלו.
חשוב לשמור על דרגת חשד גבוהה מאחר ותסמינים אלו עשויים להופיע בכל נקודת זמן לאחר שהחולה קיבל אפילו מנה את של הטיפול האימונולוגי.
במקרים חמורים יותר, סטרואידים מהווים את טיפול הבחירה מאחר ויובילו להפחתה מהירה של ההפעלה החיסונית עקב הטיפול התרופתי. בנוסף, במקרים אלו חשוב להפחית בהדרגה את הטיפול בסטרואידים, לאורך שבועות או אף חודשים.
עם טיפול CAR T-Cell, בו החולים מקבלים טיפול בתאי T המכוונים כנגד גידולים נוזליים, קיים סיכון לתסמונת שחרור ציטוקינים, לעיתים קרובות בתוך 14 ימים לאחר טיפול. החולים בסיכון גבוה לזיהום חיידקי, לכן יש מקום לטיפול אנטיביוטי. במקרים אלו, חום מופיע לפחות יממה לפני יתר התסמינים במערכת העצבים המרכזית. טיפול מוקדם ב-Tocilizumab (אקטמרה) מומלץ בחולים אלו. תכשיר זה הדגים שיעורי תגובה של 69% במקרים של תסמונת שחרור ציטוקינים חמורה וחסר השפעה ידועה על יעילות טיפול CAR T-Cell.
הכותבים מעלים מספר הצעות נוספות:
· במקרה של חום נויטרופני, יש מקום לטיפול אנטיביוטי מוקדם ככל הניתן ובחלק מהחולים עם גידולים סולידיים בסיכון מופחת ניתן לטפל באופן אמבולטורי. עם זאת, חולים עם ממאירויות המטולוגיות נדרשים לטיפול באשפוז.
· באשר לתסמונת Tumor Lysis Syndrome עם כשל כלייתי, יש להתחיל במתן נוזלים במהירות. בחלק מהמקרים ניתן לשקול טיפול ב-Rasburicase, אך הדבר דורש משנה זהירות.
· במקרים של לחץ על חוט השדרה, יש להשלים בדיקת MRI של כל עמוד השדרה מאחר ובשליש מהחולים תתכן מעורבות של מספר רמות. יש להתחיל טיפול בסטרואידים מוקדם ככל הניתן.
מתוך The Hospitalist
לידיעה במדסקייפ