בחולים עם מלנומה אשר התקדמה לאחר טיפול אימונותרפי במעכבי PD-1/PD-L1 ייתכן שיפור משמעותי בהישרדות הכללית עם משלב Lenvatinib (לנבימה) ו-Pembrolizumab (קיטרודה), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-ESMO (European Society for Medical Oncology).
בתקופה שבין פברואר ועד ספטמבר 2019 גויסו למחקר 103 חולים, כולם קיבלו לפחות מנה אחת של Lenvatinib עם Pembrolizumab. הגיל החציוני של החולים עמד על 63 שנים, 53.4% מהם היו גברים.
החוקרים מבהירים כי מדובר באוכלוסיה בסיכון גבוה, כאשר ב-20.4% תועדו רמות LDH גבוהות כפליים מהטווח העליון התקין וב-14.6% היה ידוע על גרורות מוחיות, כאשר חציון סך נגעי המטרה עמד על 100 מ"מ. מוטאציית BRAFv600 זוהתה ב-39.6% מהחולים ו-64.1% היו חיוביים ל-PD-L1.
קרוב לשליש מהחולים (28.2%) קיבלו בעבר משלב מעכב CTLA-4 עם מעכב PD-L1 ו-19.5% קיבלו לפחות ארבעה קווי טיפול קודמים.
שיעורי התגובה הכוללים למשלב Lenvatinib עם Pembrolizumab עמדו על 21.4%, כאשר ב-1.9% תועדה תגובה מלאה וב-19.4% תועדה תגובה חלקית לטיפול. ממצאים אלו תועדו בתתי-קבוצות שונים, כולל חלוקה לפי גיל או שלב המחלה.
החוקרים מציינים כי שיעורי התגובה הכוללים היו אף גבוהים יותר בחולים שטופלו בעבר במשלב מעכבי CTLA-4 עם מעכב PD-L1 ועמדו על 31%. עם זאת, החוקרים קוראים לנקוט משנה זהירות בפרשנות ממצאים אלו, מאחר ורק 29 חולים נכללו בתת-קבוצה זו.
חציון משך ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 4.2 חודשים בקבוצת הטיפול המשולב, כאשר ב-41.7% מהחולים לא הייתה עדות להתקדמות לאחר שישה חודשים וב-26.2% לא תועדה התקדמות מחלה לאחר 9 חודשים. חציון משך ההישרדות הכוללת עמד על 13.9 חודשים, כאשר 77.3% מהחולים שרדו לאחר 6 חודשים ו-65.4% שרדו לאחר 9 חודשים.
למרות ש-96.1% מהחולים חוו לפחות אירוע חריג אחד על-רקע הטיפול, רק 44.7% פיתחו אירועים חריגים בדרגה 3 ומעלה ורק 7.8% מהמקרים הובילו להפסקת הטיפול. תופעות הלוואי הנפוצות כללו יתר לחץ דם (56.3%), שלשול (35.9%), בחילה (34%) ותת-פעילות של בלוטת התריס (33%), אם כי במרבית המקרים מדובר היה באירועים חריגים בדרגה 1-2.
מתוך כנס ה-ESMO
לידיעה במדסקייפ