בקרב חולים תחת טיפול במעכבי בקרה חיסונית כנגד ממאירות עם דלקת מפרקים חמורה יותר קיים סיכון גבוה יותר להתקדמות המחלה הממארת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת ACR Open Rheumatology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר את המאפיינים הקליניים הקשורים עם תוצאות מחלות ממאירות בחולים עם דלקת מפרקים על-רקע מעכבי בקרה חיסונית. הם השלימו מחקר תצפיתי שכלל חולים עם דלקת מפרקים על-רקע מעכבי בקרה חיסונית ותיעדו בכל ביקור את הפנוטיפ ופעילות דלקת המפרקים, תרופות ומצב המחלה הממארת. ניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי גורמים שנקשרו עם הישרדות ללא-התקדמות המחלה הממארת.
מדגם המחקר כלל 42 משתתפים (57% נשים) עם דלקת מפרקים על-רקע מעכבי בקרה חיסונית, אשר היו במעקב לאורך חציון של 7.4 חודשים. מבין אלו, 33% מהחולים אובחנו עם מלנומה, 69% קיבלו טיפול מונותרפי במעכבי PD-L1.
חציון מרווח הזמן מהתחלת הטיפול במעכבי בקרה חיסונית ועד הופעת דלקת מפרקים עמד על 2.8 חודשים. מרבית החולים (62%) התייצגו עם מעורבות מפרקים קטנים בדומה לדלקת מפרקים שגרונית; ב-27% מהחולים הייתה עדות לנוגדני Rheumatoid Factor ו/או נוגדני Cyclic Citrullinated Peptide Positive. חציון מדד CDAI (Clinical Disease Activity Index) בעת ההתייצגות עמד על 15 נקודות; 62% נדרשו לטיפול סיסטמי בגלוקוקורטיקואידים, 55% נדרשו לתרופות ממשפחת DMARD. מבין החולים, 69% סבלו מהמשך דלקת מפרקים לאחר 6 חודשים.
החוקרים מדווחים כי דלקת מפרקים הובילה להפסקת הטיפול במעכבי בקרה חיסונית בחמישה חולים. מניתוח חד-משתני עלה כי מדד CDAI בתחילת המחקר, טיפול בתרופות ממשפחת DMARD, הופעת דלקת מפרקים בשלב מוקדם יותר ומשך מעקב ארוך יותר, נקשרו כולם עם מרווח קצר יותר של הישרדות ללא-התקדמות.
מניתוח רב-משתני שכלל תקנון לטיפול ב-DMARD מרווח הזמן עד להופעת דלקת מפרקים, מדד CDAI זוהה כמנבא משמעותי של התקדמות ממאירות (יחס סיכון של 1.09, p=0.05).
החוקרים מסכמים וכותבים כי דלקת מפרקים על-רקע טיפול במעכבי בקרה חיסונית לרוב באה לידי ביטוי בפנוטיפ הדומה לדלקת מפרקים שגרונית. פעילות מחלה גבוהה, כפי שנקבע לפי מדד CDAI, עשוי להעיד על התקדמות ממאירות.
ACR Open Rheumatology October 3, 2020
לידיעה ב-MedPage Today