שילוב מעכב EGFR עם זוג מעכבי בקרה חיסונית עשוי להדגים יעילות משמעותית בחלק מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 2 שבחנו את משלב Panitumumab (וקטיביקס), Ipilimumab (יירבוי) ו-Nivolumab (אופדיבו) בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי ו/או לא-נתיח, שהוצגו במהלך כנס ה-Gastrointestinal Cancers Symposium.
מדגם המחקר כלל חולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי ו/או לא-נתיח, ללא עדות למוטאציות KRAS, NRAS ו-BRAF, MSI (Microsatellite Repair Instability) או MMR (Mismatch Repair). כל המשתתפים במחקר קיבלו גם 1-2 קווי טיפול קודמים, לא כולל תכשיר כנגד EGFR.
מבין 56 חולים שנכללו במחקר, ב-28 (50%) תועד גידול במעי גס שמאלי, ב-3 חולים (5%) תועדו גידולים במעי גס ימני, ב-2 חולים (4%) תועדו גידולים במעי הגס הרוחבי, ב-16 חולים (29%) תועדו גידולים רקטאליים וב-7 חולים (13%( לא דווח על מיקום הגידול.
מבין 49 חולים זמינים להערכה אשר קיבלו את הטיפול המשולב, ב-35% מהחולים תועדה תגובה חלקית לאחר 12 שבועות מעקב, ממצא אשר ענה על תוצא הסיום העיקרי של המחקר.
מבין יתר החולים, ב-21 חולים (43%) תועדה מחלה יציבה וב-11 חולים (22%) תועדה התקדמות מחלה. מבין 11 החולים, בחמישה לא תועדה התקדמות הדמייתית לאחר 12 שבועות, אך הם הפסיקו את הטיפול לפני הערכה חוזרת של שלב הגידול בשל התקדמות קלינית ברורה. שיעורי התגובה הטובים ביותר בכל נקודת זמן עמדו על 41%.
לאחר חציון מעקב של 12.1 חודשים, חציון הישרדות ללא-התקדמות עמד על 5.7 חודשים. נתוני הישרדות כוללים אינם בשלים דיו בשלב זה, אך חציון ההישרדות הכוללת עמד על 27 חודשים.
במהלך המחקר תועדו שני מקרי תמותה, אחד עקב מיוקרדיטיס ככל הנראה משנית לטיפול במחקר ואחד על-רקע פרפורציה של המעי הגס, אשר ככל הנראה לא היה קשור לטיפול.
אירועים חריגים בשלב 3 או 4 כללו היפומגנזמיה (6 חולים), פריחה דמוית-אקנה (6 חולים), עליה בליפאז (5 חולים), עליה בעמילאז (4 חולים), עליה ב-ALT (3 חולים), עליה ב-AST (3 חולים), שלשול (3 חולים), היפופוספטמיה (3 חולים) ופריחה מקולופפולרית (3 חולים).
על-בסיס ממצאי המחקר, החוקרים משערים כי משלב מעכב PD-1, עם נוגדן כנגד CTLA-4 וטיפול כנגד EGFR מדגים פעילות סינרגיסטית.
מתוך כנס ה-Gastrointestinal Cancers Symposium.
לידיעה במדסקייפ