מאמרי מערכת

טיפול בממאירויות ההמטולוגיות, מה חדש? מאמר אורח מאת ד''ר מיה קורן-מיכוביץ, מנהלת המכון ההמטולוגי שמיר (אסף הרופא)

02/11/2021

בשנים האחרונות יש מעבר מדורג של הטיפול בממאירויות המטולוגיות מטיפולים מבוססי כימותרפיה לטיפולים מונחי מטרה לבד, או בשילוב עם כימותרפיה. במאמר זה נתמקד ב- 2 סוגי טיפולים עיקריים שנכנסו לארסנל הטיפולי בשנתיים האחרונות או מועמדים לכניסה לסל התרופות הקרוב, על פי מנגנון הפעילות העיקרי שלהם:

1. בעלי מנגנון אימוני.

 2. מולקולות קטנות.


מנגנון אימוני
נוגדנים מונוקלונלים כנגד אנטיגנים על גבי תא הגידול נמצאים בשימוש שנים רבות, הם מסמנים את תא הגידול לצורך תקיפה על ידי מערכת החיסון או מערכת המשלים ופעילותם יעילה יותר כאשר הם משולבים עם כימותרפיה. טיפולים אלו ניתנים בדרך כלל דרך הוריד. ניסיונות לייעול פעילות הנוגדנים כולל צימוד שלהם לתרופות כימותרפיה. באופן זה הנוגדן נקשר לתא הגידול ועובר אינטרנליזציה כאשר התרופה  הכימותרפית משתחררת בתוך התא ועובדת בצורה ממוקדת יותר. דוגמאות לנוגדנים מצומדים כוללות את Adcetris (Brentuximab vedotin) שנמצא בשימוש עבור לימפומה מסוג הודג'קין, בשילוב עם כימותרפיה כקו ראשון עבור מטופלים מבוגרים שאינם יכולים לקבל בלאומיצין, וכקו מתקדם וכן עבור לימפומה של תאי T שחיובית לאנטיגן CD30. Besponsa ((Inotuzumab ozogamicin  עבור לוקמיה לימפתית חדה של תאי B (B-ALL) ו- (Gemtuzumab ozogamicin) Myelotarg  עבור לוקמיה מילואידית חדה (AML). תרופות במנגנון דומה שהוגשו לסל התרופות השנה כוללות את  Blenrep (Belantamab mafodotin) עבור מיאלומה נפוצה (MM) ו- Elzonris ((Tagraxofusp עבור גידול נדיר מסוג blastic plasmacytoid dendritic cell neoplasm (BPDCN).

היכולת של מערכת החיסון לפעול כנגד תאי גידול מוכרת זמן רב ומהווה למעשה את הבסיס להשתלות מתורם כטיפול בלוקמיה חדה או כרונית. מחקרים הראו שניתן ליעל את מערכת החיסון האנדוגנית ולשפעל אותה ביתר שאת כנגד המחלה הגידולית. טיפולים שעובדים במנגנון זה כוללים את תאי ה- CAR-T – לימפוציטים שנלקחים מהחולה, עוברים מניפולציה של הנדסה גנטית כדי להפעילם כנגד אנטיגן על תא המחלה וריבוי מחוץ לגוף המטופל, ומוחזרים לחולה. טיפול זה מאושר לשימוש בארץ עבור מטופלים עם B-ALL ולימפומה של תאי B גדולים (DLBCL) שמחלתם נשנתה לאחר 2 קווי טיפול קודמים, והוגשו השנה גם באינדיקציה של לימפומה מסוג MANTLE ו- MM.  דרך נוספת לרתימת מערכת החיסון לטובת תקיפה של תאי גידול היא דרך נוגדנים ביספציפיים (BiTE). נוגדנים אלו מכוונים בו זמנית ל- 2 סוגי אנטיגנים. מצד אחד לתא הגידול, ומן הצד השני לאנטיגן על גבי הלימפוציטים מסוג T, זאת על מנת לקרב את הלימפוציטים אל תא הגידול ולאפשר להם תקיפה יעילה יותר של תאי המטרה.   Blincyto (Blinatumomab ) היא תרופה במנגנון זה שאושרה לפני מספר שנים עבור  B-ALL חוזר, ועבור מטופלים עם מחלה מינימלית שארית לפני השתלה מתורם, ומוגשת השנה להרחבת האינדיקציה גם עבור מטופלים עם B-ALL וכרומוזום פילדלפיה שמחלתם נשנתה.


מולקולות קטנות
תרופות במנגנון זה פותחו בדרך כלל כנגד חלבון או מגנון פעילות ספציפי לתאי גידול של מחלה אחת או מספר מחלות עם מנגנון פעילות דומה, הן ניתנות בדרך כלל דרך הפה כתרופה בודדה ולעיתים במשלב תרופתי. אחת הדוגמאות המוכרות ביותר לתרופות ממנגנון זה הן מעכבי הטירוזין קינאז BCR-ABL  שמאושרים לשימוש עבור לוקמיה מילואידית כרונית (CML) ושינו לחלוטין את פני הטיפול המחלה זו – Glivec (Imatinib), Sprycel (Dasatinib), Tasigna (Nilotinib), Bosulif (Bosutinib), Iclusig  (Ponatinib) . גם עבור לוקמיה לימפתית כרונית (CLL) מתנהל תהליך דומה של מעבר לטיפול במולקולות קטנות, כטיפול מבודד או בשילוב עם נוגדנים מונוקלונלים. שתי קבוצות עיקריות עבור CLL כוללות את חוסמי הטירוזין קינאז על שם ברוטון (מעכבי BTK) – Imbruvica (Ibrutinib) , Calquence   (Acalabrutinib ), ו- Brukinsa (Zanubrutinib ), ומעכב החלבון האנטי-אפופטוטי BCL2 (מעכב BCL2) Venclexta (venetoclax). מולקולות קטנות שפותחו עבור AML כוללות את מעכבי הטירוזין קינאז FLT3 – (Midostaurin) Rydapt שנמצא בסל התרופות בשילוב עם כימותרפיה בקו הראשון ו- Xospata  Gilteritinib)) שהוגש לסל התרופות השנה עבור מחלה נשנית, ושילוב של מעכב BCL2- Venclexta (venetoclax) יחד עם  azacytidine) Vidaza) עבור חולים שאינם יכולים לעמוד בטיפול אינטנסיבי. במחלות המילופרוליפרטיביות מוכרים מעכבי JAK2 –Jakavi  (– (Ruxolitinib ו- Inrebic(Fedratinib ) שמאושרים לשימוש עבור מילופיברוזיס, כאשר  Ruxolitinib) Jakavi) הוגשה לסל התרופות השנה גם עבור פוליציטמיה ורה עמידה לטיפול בהדרוקסיאוראה. עבור מסטוציטוזיס סיסטמי מתקדם פותחו חוסמי הטירוזין קינאז KIT  (midostaurin) Rydapt , שמאושר לשימוש ו- Ayvakit ((Avapritinib שהוגש לסל התרופות השנה. לבסוף, פותחו מספר מעכבים של מסלול העברת הסיגנל דרך PI3K (PI3K inhibitors ) , מסלול משותף ל- CLL וללימפומה של תאי B, בעיקר אינדולנטית –  Idelalisib) Zydelig  ,(Copanlisib) Aliqopa),  ו- Copiktra (Duvelisib) , חלקם מוגשים לאינדיקציות נוספות לסל התרופות השנה.

אני רוצה לסיים דווקא בטיפול עם מנגנון פעילות מהוותיקים שקיימים ברפואה בכלל ובממאירויות המטולוגיות בפרט- אינטרפרון. חלבון זה המופרש מתאי מערכת החיסון בגוף כתגובה למזהמים שונים נמצא בשימוש בפורמולציות שונות לאורך השנים כנגד זיהומים (דוגמת הפטיטיס C כרוני), גידולים סולידים (מלנומה) ומחלות מילופרוליפרטיביות כמו פוליציטמיה ורה. השנה מוגשת לסל התרופות פורמולציה חדשה של התרופה, Besremi(Ropeginterferon alfa 2b) המאפשרת מתן שלה אחת למספר שבועות, דבר שמקטין את שכיחות תופעות הלואי ומשפר את ההיענות לטיפול.
לסיכום, המחקר והפיתוח בתחום הממאירויות ההמטולוגיות משגשג ומביא לכווני טיפולי חדשים ויעילים. העתיד בתחום זה נראה מבטיח יותר.

התמודדות עם מחלות המטולוגיות מצריכה הרבה מאוד מידע, תמיכה והכוונה לחולה ובני משפחתו. עמותת חל"יל האור קיימת בדיוק למען חולים בשעתם הקשה.  www.halil.org.il   או בטפול 054-6060422

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני