היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים.
מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, 94% גברים) ממדגם Veterans Affairs Birth Cohortבין 2000 ו-2015, עם חציון משך מעקב של 6.9 שנים.
מדגם המחקר כלל משתתפים ללא אבחנה של אי-ספיקת לב בתחילת הדרך אשר השלימו שלושה ביקורים במרפאות בתוך חמש שנים. החוקרים בחנו את מרווח הזמן עד להיארעות אי-ספיקת לב והשוו בין אלו עם דיכאון בתחילת הדרך (8%) ואלו ללא דיכאון בתחילת המחקר ולאחר מכן.
הניתוח הסטטיסטי כלל תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפיים, דוגמת גיל, מין, גזע ומוצא, כמו גם מחלות רקע וגורמי סיכון לאי-ספיקת לב, דוגמת סוכרת, דיסליפידמיה, מחלת עורקים כלילית, אירוע מוחי ופרפור פרוזדורים.
בקרב משתתפים עם דיכאון תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא דיכאון (136.9 לעומת 114.6 מקרים ל-10,000 שנות-אדם). לאחר תקנון למשתנים וגורמי סיכון קרדיווסקולאריים, במשתתפים עם דיכאון תועד סיכון גבוה ב-14% להיארעות אי-ספיקת לב בהשוואה לאלו ללא דיכאון (יחס סיכון מתוקן של 1.14, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.16).
מניתוח שהתמקד במדגם חולים בסיכון נמוך ללא מחלות רקע בתחילת הדרך עלה כי דיכאון מלווה בעליה של 58% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב (יחס סיכון מתוקן של 1.58, רווח בר-סמך 95% של 1.39-1.80).
בקרב משתתפים עם דיכאון בתחילת המחקר, בגברים תועד סיכון גבוה יותר להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לנשים (יחס סיכון מתוקן של 1.70, רווח בר-סמך 95% של 1.60-1.80).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי מעבר לשכיחות הגבוהה של דיכאון, הפרעת מצב הרוח הינה גורם סיכון הפיך לאי-ספיקת לב.
JAMA Netw Open, May 8, 2025
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!