בתינוקות שנולדו מוקדם ונחשפו למחזורי טיפול אנטיביוטי מרובים סביב הלידה תועדה ירידה בתפקוד הריאתי וסיכון מוגבר לאירועי אסתמה בגיל בית-ספר , בהשוואה לאלו עם חשיפה מעטה יותר לטיפול אנטיביוטי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
מדגם המחקר כלל 3,820 תינוקות שנולדו לאחר 22-36 שבועות היריון ובמשקל לידה נמוך (פחות מ-1500 גרם); התינוקות גויסו מ-58 בתי חולים ברחבי בגרמניה לאורך תקופה של שמונה שנים החל מינואר 2009.
החוקרים סיווגו את התינוקות לשלוש קבוצות: סיכון נמוך, או אלו עם חשיפה דרך האם שקיבלה טיפול אנטי-מיקרוביאלי מונע בחצי שעה שקדמה ללידה; סיכון בינוני, או ילדים עם חשיפה לפני הלידה ולאחר הלידה; וסיכון גבוה, או ילדים שנחשפו לטיפול אנטי-מיקרוביאלי בתוך שבעה ימים לפני הלידה, שוב 30 דקות לפני הלידה ולאחר הלידה.
התוצא העיקרי היה תפקוד ריאתי וכמות האוויר בנשיפה בשנייה הראשונה של נשיפה מאומצת, כפי שנקבע בגילאי 5-7 שנים. תוצאים משניים כללו את הכמות הכוללת של אוויר ננשף או FVC (או Forced Vital Capacity) ואירועי אסתמה במהלך הילדות.
ניתוח הנתונים כלל 3,109 משתתפים שנולדו לאחר ניתוח קיסרי, כאשר 292 (9.4%) היו בקבוצה בדרגת סיכון נמוכה, 1,329 (42.7%) היו בקבוצה בדרגת סיכון בינונית ו-1,488 (47.9%) היו בקבוצת סיכון גבוהה.
בילדים עם מדדי סיכון בינוניים תועד תפקוד ריאתי ירוד יותר בהשוואה לאלו עם מדדי סיכון נמוכים, כפי שנקבע לפי כמות קטנה יותר של אוויר ננשף בשנה ראשונה (p=0.03). באלו עם חשיפה בסיכון גבוה לטיפול אנטיביוטי לעומת אלו עם חשיפה בסיכון בינוני תועדו מדד FVC נמוכים יותר (P=0.02).
בילדים עם החשיפה הרבה ביותר לטיפול אנטיביוטי תועד סיכון מוגבר לאירועי אסתמה בילדות מוקדמת, בהשוואה לאלו בסיכון בינוני (יחס סיכויים של 1.91, רווח בר-סמך 95% של 1.32-2.76).
החוקרים מסכמים וכותבים כי זיהוי תינוקות בסיכון גבוה לחשיפה לטיפול אנטי-מיקרוביאלי עשויה לסייע בהתאמת גישות ממוקדות לתמוך בבריאות הנשימתית ושיפור התוצאות ארוכות הטווח.
JAMA Netw Open, May 12, 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!