במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Hematology מדווחים חוקרים על כי משלב A+AVD ( Brentuximab Vedotin עם Doxorubicin, Vinblastine ו-Dacarbazine) בהשוואה למשלב ABVD (Doxorubicin, Bleomycin, Vinblastine ו-Dacarbazine) בחולים עם מחלת הודג'קין קלאסית בשלב III או IV מוביל לשיפור משמעותי וממושך בהישרדות ללא-התקדמות.
מחקר ECHELON-1 היה מחקר בינלאומי, בתווית-פתוחה, אקראי, בשלב 3, שכלל משתתפים מ-218 מרכזים רפואיים ב-21 מדינות. חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם אבחנה של מחלת הודג'קין קלאסית בשלב III או IV, אשר לא קיבלו טיפול קודם, חולקו באקראי ביחס 1:1 למשלב A+AVD או משלב ABVD.
התוצא העיקרי היה ההישרדות ללא-התקדמות כאשר בעדכון הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע את ההישרדות ללא-התקדמות לאחר חמש שנים, כפי שנקבע על-פי הערכת החוקרים באוכלוסיה לפי כוונה לטפל.
מדגם המחקר כלל 1,334 חולים שחולקו באקראי לקבלת טיפול במשלב A+AVD (664 חולים) או במשלב ABVD (670 חולים).
לאחר חציון מעקב של 60.9 חודשים, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר 5 שנים עמדו על 82.2% עם משלב A+AVD ועל 75.3% עם משלב ABVD (יחס סיכון של 0.68, p=0.0017).
בקרב חולים שליליים ל-PET-2, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר חמש שנים היו גבוהים יותר עם משלב A+AVD, בהשוואה למשלב ABVD (84.9% לעומת 78.9%; יחס סיכון של 0.66, p=0.0035). שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר חמש שנים בחולים חיוביים ל-PET-2 עמדו על 60.6% עם משלב A+AVD, לעומת 45.9% עם משלב ABVD (יחס סיכון של 0.70, p=0.23).
נוירופתיה היקפית המשיכה להשתפר או נעלמה לאורך הזמן בשתי הזרועות; שיעור גבוה יותר של חולים בזרוע טיפול במשלב A+AVD לעומת משלב ABVD המשיכו לסבול מנוירופתיה היקפית (19% לעומת 9%, בהתאמה).
בזרוע הטיפול במשלב A+AVD תועד שיעור נמוך יותר של ממאירויות משניות, בהשוואה לשיעור המתועד בזרוע ABVD (3% לעומת 4%, בהתאמה). מספר לידות החי היה גבוה יותר עם משלב A+AVD (75 לעומת 50 לידות חי).
החוקרים מסכמים וכותבים כי על-בסיס ממצאי המחקר, משלב A+AVD צריך לשמש כטיפול קו-ראשון במקום ABVD בחולים עם מחלת הודג'קין קלאסית בשלב III או IV.
The Lancet Hematology 2021