חלק גדול מחולי הסרטן פונים לקבלת טיפולי רפואה משלימה ואלטרנטיבית, לרוב במטרה להקל על הכאב ומניעת אירועים חריגים על-רקע המחלה או הטיפול, אך מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ASCO (American Society of Clinical Oncology) עולה כי אונקולוגים אינם מעריכים נכונה כמה מהחולים פונים לטיפולים אלו.
מדגם המחקר כלל 164 נשים עם סרטן שד שאובחנו במהלך השנתיים האחרונות ברחבי ארצות הברית. עוד נכללו 115 אונקולוגים, אשר טיפלו בלפחות 10 נשים עם סרטן שד בתקופה ממוצעת של שלושה חודשים ועסקו במקצוע במשך לפחות 6 שנים מסיום ההתמחות או ההשתלמות.
קרוב ל-75% מהנשים עם סרטן שד דיווחו כי השתמשו בלפחות סוג אחד של שירותי רפואה משלימה לאחר האבחנה, אך אונקולוגים סברו כי המספר הרבה יותר קטן וכי פחות ממחצית (43%) מהמטופלות שלהן השתמשו בגישות אלו במהלך הטיפול בסרטן.
מרבית האונקולוגים דיווחו כי הכירו לפחות גישת רפואה משלימה ואורחות חיים אחת. תועדו הבדלים בהתייחסות לגישות הטיפול השונות, כאשר אונקולוגים סברו כי ייעוץ תזונתי, קבוצות תמיכה, תמיכה פסיכו-אונקולוגית וייעוץ בנוגע לפעילות גופנית היו השירותים החשובים ביותר. הם העניקו חשיבות נמוכה יותר לשירותים רוחניים ומדיטאציה או מיינדפולנס. מנגד, הם סברו כי שתי הגישות האחרונות היו חשובות בעיניי החולים.
עוד תוארו הבדלים בסוג הגישות בהן דנו הרופאים עם חולים. מרבית החולות לא קיבלו מידע מהצוות הרפואי. לדוגמא, 55% מהנשים דיווחו כי למדו על קבוצות תמיכה מאנשי צוות רפואי, בעוד שרק 25% למדו על אפשרות אקופונקטורה ו-16% למדו על טיפול במוזיקה או אומנות מהרופאים.
על אונקולוגים לשאול את החולים אודות הרצונות והצרכים שלהם ולהבין מה חשוב להם בתכנית הטיפול. מדובר בטיפול ממוקד-מטופל ונראה כי רופאים רבים לא עברו הכשרה כיצד לנהל דיונים אלו עם החולים.
מתוך כנס ה-ASCO
לידיעה במדסקייפ