בנשים עם היסטוריה של סרטן שד בשלב III עד IV תתכן עליה משמעותית בסיכון לשברי חוליות פתולוגיים, בהשוואה לנשים עם ממאירות בשלב I ובשלב II, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סרטן שד הינה הממאירות הנפוצה ביותר בנשים בארצות הברית ומלווה בתחלואה משמעותית, כולל עליה בסיכון לשברים על-רקע חסר אסטרוגן, טיפול במעכבי ארומטאז, שבריריות וגרורות לעצמות. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את היקף הקשר בין שברים פתולוגיים עם שברים אוסטיאופורוטיים מג'וריים בנשים עם סרט שד פולשני שקיבלו טיפול אנדוקריני.
מדגם המחקר כלל 5,010 נשים (גיל ממוצע של 60.2 שנים), כאשר רובן הגדול (90.2%) אובחנו עם מחלה בשלב I-II. מבין אלו, ב-340 נשים (6.8%) תועדו שברים חדשים לאורך תקופת מעקב ממוצעת של 6.7 שנים, כולל 46 שברי ירך, 104 שברי חוליות, 78 שברי הומרוס ו-137 שברי שורש כף יד.
מבין הנשים עם שברי ירך, קרוב למחצית (20 נשים, 43.5%) היו בגילאי 80 שנים ומעלה, זאת בהשוואה לפחות מרבע מהנשים עם שברי חוליות (23 נשים, 22.1%), הומרוס (15 נשים, 19.2%), או שורש כף יד (21 נשים, 15.3%).
שברים פתולוגיים היו אחראיים ל-22 מבין 104 (21.2%) שברי חוליות חדשים במהלך המעקב ולפחות מ-5 מבין 46 (8.7%) שברי ירך חדשים. חלק קטן מהשברים בהומרוס ובשורש כף יד היו שברים פתולוגיים.
בחלוקה לפי שלב הגידול, 15 מבין 87 (17.2%) לעומת 7 מבין 17 (41.2%) שברי חוליות בנשים עם מחלה בשלב I ובשלב II לעומת סרטן שד בשלב III עד IV היו שברים פתולוגיים (p<0.05).
שיעורי היארעות שברים לא-פתולוגיים היו הגבוהים ביתר בשורש כף יד, לאחר מכן שברי חוליות ושברי הומרוס, כאשר השיעורים הנמוכים ביותר תוארו עם שברי ירך.
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות שקילת הסיכון לשברי חוליות בנשים עם סרטן שד, בעיקר בנשים עם מחלה בשלב מתקדם, מאחר וכשליש משברי החוליות החדשים בתת-קבוצה זו נקשרו עם המחלה הממארת.
JAMA Network Open 2021
לידיעה במדסקייפ