מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מעכב PCSK9 חדש שנחשף לאחרונה, הנקרא MK-0616, ניטל פומית, בניגוד לשלוש התרופות להורדת PCSK9 הזמינות כיום הניתנות בזריקות כל מספר שבועות.
בשני מחקרי פאזה 1 שכללו סה"כ 100 משתתפים, רמות PCSK9 בפלזמה צנחו ביותר מ-90% לאחר מנה בודדת של התרופה, ורמות כולסטרול ליפופרוטאינים בצפיפות נמוכה (LDL-C) ירדו בכ-65% כאשר MK-0616 ניתן מדי יום במשך שבועיים בנוסף לטיפול בסטטינים. יתרה מכך, MK-0616 נסבל באופן כללי היטב עד מינונים בודדים של 300 מיליגרם. התוצאות תומכות ב-MK-0616 כתרופה פוטנציאלית נוחה יותר להורדת LDL בהשוואה למעכבי PCSK9 הניתנים בהזרקה.
מעכבי PCSK9 כוללים את אלירוקומאב (Praluent, Sanofi/Regeneron), שאושר על ידי ה-FDA ביולי 2015, ואבולוקומאב (Repatha, Amgen), שאושר באוגוסט 2015. שניהם נוגדנים חד שבטיים עם סגוליות לחלבון PCSK9, ואילו המעכב השלישי מסוג זה, אינקליסירן (Leqvio) מורכב ממולקולה הפוגעת ב-RNA ומדכאת סינתזה של PCSK9. MK-0616 הוא פפטיד ציקלי שגודלו בערך מאית מגודלו של נוגדן חד שבטי, המאפשר להשיג עוצמה וסלקטיביות דמויי נוגדנים חד שבטיים עם גודל קטן בהרבה. כשמתווספים לטיפול בסטטינים, התכשירים הנוכחיים המכוונים ל-PCSK9 מפחיתים את ה-LDL-C, ושתי התרופות המבוססות על נוגדנים מפחיתות גם אירועים קרדיו-וסקולריים טרשתיים. הן דורשות כל 2-4 שבועות זריקות, ושמורות בדרך כלל למניעה שניונית, ולפעמים למניעה ראשונית כמו בהיפרכולסטרולמיה משפחתית.
בראשון מבין שני הניסויים, 60 משתתפים בגילאי 50 ומטה חולקו באקראי לקבל מנה בודדת של MK-0616, ברמות שונות שנעו בין 10 מ"ג ל-300 מ"ג, או פלצבו. לאחר מכן הם עברו לקבוצה אחרת לסבב שני של מינון. בשתי הפעמים, 3 משתתפים נטלו את התרופה על כל אחד שקיבל פלצבו. משתתפים שנטלו את התרופה הפעילה, ללא קשר למינון, הראו ירידה של יותר מ-90% ברמות PCSK9. בניסוי השני, 40 מבוגרים בני 65 ומטה (ממוצע 58), כולל 13 נשים, עם LDL-C של 60 מ"ג\ד"ל עד 160 מ"ג\ד"ל (ממוצע, 87 מ"ג\ד"ל) תחת טיפול בסטטינים במשך לפחות 3 חודשים הוקצו אקראית לתוספת MK-0616, 10 מ"ג או 20 מ"ג מדי יום, או פלצבו למשך 14 ימים. רמות ה-LDL-C ירדו בממוצע בכ-65% במהלך השבועיים בקרב הנוטלים את התרופה הפעילה, ובפחות מ-5% עבור אלו שנטלו פלצבו.
לכתבה ב-Medscape