מנתונים שפורסמו באתר Medscape עולה כי טיפול פליאטיבי בחולים עם ממאירות לא-נתיחה בדרכי מרה עשוי להפחית את השימוש בכימותרפיה אגרסיבית בחולים הנוטים למות וכן את הסיכון לתמותה במחלקות לרפואה דחופה או יחידות טיפול נמרץ. עם זאת, הפניה מוקדמת לטיפול פליאטיבי לא הובילה לשיפור הישרדות כוללת של חולים אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית הממאירויות בדרכי מרה מאובחנות בשלב מאוחר ולא-נתיח. הפניה לטיפול פליאטיבי לרוב נעשית רק לאחר מיצוי טיפול פעיל, אם כי המלצות ה-ASCO כוללות הפניה לטיפול פליאטיבי במקביל לטיפול פעיל.
מדגם המחקר כלל 200 חולים עם ממאירות גרורתית או מתקדמת-מקומית של דרכי מרה, אשר טופלו בין 2013 עד 2019 בשישה בתי חולים במזרח צרפת. הגיל החציוני של המשתתפים במחקר עמד על 67.6 שנים, 61% היו גברים ו-188 חולים הלכו לעולמם.
החוקרים מדווחים כי 44% מהחולים לא קיבלו טיפול פליאטיבי, 15% קיבלו טיפול פליאטיבי בתוך 3 חודשים מהאבחנה ו-10% קיבלו טיפול פליאטיבי לאחר 3-6 חודשים מהאבחנה, כאשר שליש מהחולים (32%) קיבלו טיפול פליאטיבי לאחר שישה חודשים ויותר מהאבחנה.
מהנתונים עולה כי 37% מהחלים שלא קיבלו טיפול פליאטיבי טופלו לשווא בכימותרפיה במהלך החודש האחרון שלהם, זאת בהשוואה ל-10-30% מהחולים שהופנו לטיפול פליאטיבי. עוד מדווחים החוקרים כי 72% מהחולים שלא קיבלו טיפול פליאטיבי הלכו לעולמם ביחידות טיפול נמרץ ו-8% הלכו לעולמם במחלקות לרפואה דחופה, זאת בהשוואה ל-21% ו-0%, בהתאמה, מהחולים שקיבלו טיפול פליאטיבי. בקרב חולים שקיבלו טיפול פליאטיבי תועד סיכוי גבוה יותר למות במרכז פליאטיבי.
החוקרים כותבים כי בניגוד לדיווחים קודמים, הפניה מוקדמת לטיפול פליאטיבי לא הובילה לשיפור הישרדות החולים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על יתרונות הפניה לטיפול פליאטיבי של חולים עם ממאירות לא-נתיחה בדרכי המרה וכי אין להמתין עד למיצוי טיפול סיסטמי.
ממצאי המחקר תומכים בהמלצה שלא להמתין עם הפניה לטיפול פליאטיבי רק לאחר מיצוי טיפולים סיסטמיים, אלא להפנות את החולים בשלב מוקדם יותר לאחר אבחנה של ממאירות דרכי מרה לא-נתיחה.
לידיעה במדסקייפ