חדשות

טיפול ב- MAVENCLAD® 10 mg tablets (חומר פעיל Cladribine) אינו משפיע על יכולת יצירת נוגדנים לאחר חיסון ל-COVID-19 בקרב חולי טרשת נפוצה/מאת ד''ר עדי וילף-ירקוני (*)

02/12/2021

(*) ד"ר עדי וילף-ירקוני היא נוירולוגית בכירה, מומחית לנוירואימונולגיה וטרשת נפוצה, במרפאה לטרשת נפוצה בבית חולים בלינסון

עם פרוץ מגפת הקורונה, והצגת החיסונים כנגד COVID-19, הועלה חשש לגבי הבטיחות והיעילות של חיסונים אלה בקרב חולי טרשת נפוצה. בשל העובדה שלטיפולים אימונומודולטורים DMTs)) ישנה השפעה על מערכת החיסון, עלתה שאלה האם הטיפולים יפגעו בתגובה ההומורלית ויכולת יצירת נוגדנים לאחר חשיפה לוירוס ה-SARS-CoV-2  או לחיסון נגדו.

בכנס האקטרימס האחרון, הכינוס הגדול ביותר באירופה לטיפול ומחקר בטרשת נפוצה, שנערך באופן וירטואלי בחודש 10.2021, הוצגו תוצאות של מספר מחקרים הדנים בשאלה זו.

כל העבודות בחנו את יכולת יצירת הנוגדנים כנגד חלבון הספייק (Spike) של וירוס הקורונה לאחר חיסון, כאשר רמת נוגדנים של מעל ל- Au/Ml 50, מוגדרת כתגובה חיובית.

עבודה שנערכה בבית חולים הדסה בישראל ביקשה להעריך את יכולת יצירת הנוגדנים לאחר חיסון  ל- COVID-19 *Pfizer BioNTech בקרב חולי טרשת נפוצה ללא טיפול תרופתי ((n=15, מטופלים במייבנקלאד ((n=32 או אינטרפרון בטא-1 ((n=18 ונבדקים בריאים ((n=30. התוצאות הראו כי 100% מנבדקי המחקר פיתחו מספיק נוגדנים כנגד חלבון ה-  ,SPIKE 2-3 שבועות לאחר החיסון השני. לא נצפתה ירידה משמעותית בתגובה הסרולוגית לחיסון בקרב חולי טרשת נפוצה המטופלים במייבנקלאד. במחקר זה, פרק הזמן המינימלי בין הטיפול האחרון במייבנקלאד לחיסון היה 12 שבועות, לאחר פרק זמן זה לא נצפה קשר בין תזמון החיסון ביחס למנה האחרונה של התרופה או לרמת הלימפוציטים על רמת הנוגדנים שמטופלים אלה פיתחו1.

עבודה רב-מרכזית שנערכה גם היא בישראל בחסות האיגוד הנוירואימונולוגי, כללה כ-300 חולי טרשת נפוצה, בדקה  גם היא את יכולת יצירת הנוגדנים כנגד חלבון ה-SPIKE  ל-SARS-CoV-2  לאחר חיסון  COVID-19 *Pfizer BioNTech או לאחר מחלה, בקרב חולי טרשת נפוצה תחת טיפולים אימונומודולטורים DMTs)) שונים. נצפה הבדל משמעותי ביצירת הנוגדנים בין חולי טרשת נפוצה המטופלים בטיפול תרופתי (275n=) לבין חולים שאינם מטופלים תרופתית (n=28). כאשר בוחנים את ריכוז הנוגדנים לפי הטיפולים התרופתיים השונים, ניתן לראות כי תחת טיפול בפינגולימוד רק 50% מהמטופלים פיתחו תגובה חיובית לאחר החיסון השני, ו- 39.5% תחת טיפול באוקרליזומאב. לעומת זאת, 90% מהמטופלים במייבנקלאד פיתחו תגובה חיובית וכמות הנוגדנים שיצרו היתה דומה לקבוצת הביקורת. כמו כן, לא נמצא קשר בין רמת הנוגדנים לתזמון החיסון ביחס לטיפול האחרון באוקריבוס ומייבנקלאדוגם לא למספר הלימפוציטים האבסולוטי במטופלים תחת טיפול בפינגולימוד2.

עבודה מספרד בחנה 165 חולי טרשת נפוצה תחת טיפול אימונומודולטורי, שחוסנו ל-mRNA **COVID-19, 120 מתוכם חוסנו ב-2 מנות. התוצאות הראו ש- 17/20 חולים תחת טיפול באוקרליזומאב, ושישה מטופלי ריטוקסימאב לא הצליחו לפתח תגובה חיובית לחיסון לקורונה. כמו כן, 4/16 מטופלים תחת פינגולימוד לא פיתחו תגובה חיובית לחיסון ולשבעה מטופלים נצפתה רמת נמוכה של נוגדנים. מטופלים תחת טיפול במייבנקלאד שחוסנו ב-mRNA vaccination , פיתחו כמות נוגדנים זהה לנבדקים בריאים3.

בהרצאה שהוצגה במושב שדן בטרשת נפוצה ו-COVID-19, הוצגה עבודה מבית חולים שיבא תל השומר שבחנה את התגובה של תאי B ו-T לחיסון Pfizer BioNTech*.

התוצאות הראו שמטופלים במייבנקלאד (n=25) פיתחו תגובה תאית בדומה לנבדקים בריאים וחולי טרשת נפוצה שאינם מטופלים תרופתית. לעומת זאת, נבדקים שמטופלים באוקרליזומאב פיתחו תגובה חלקית ונבדקים שמטופלים בפינגולימוד לא פיתחו כלל תגובה.

עבודה  שפורסמה לאחרונה ב-nature medicine, לגבי מידת ההשפעה של פיתוח נוגדנים ל-COVID-19 על ההגנה מפני מחלת הקורונה, הראתה בעזרת מודל ניבוי כי ירידה בנוגדנים בשמונת החודשים לאחר קבלת החיסון מפחית באופן מובהק את מידת ההגנה מפני הוירוס. דהיינו, ככל שרמת הנוגדנים לאחר החיסון גבוהה יותר כך מידת ההגנה נשמרת לאורך זמן4.

לסיכום, מעבודות אלה ניתן להסיק כי החיסון ל- COVID-19הוא בטוח ויעיל לרוב החולים המטופלים. טיפול במייבנקלאד אינו משפיע על יכולת יצירת הנוגדנים בקרב חולי טרשת נפוצה, ללא קשר לרמת הלימפוציטים או תזמון החיסון. נראה כי לטיפולי anti-CD20 שנבדקו ולטיפול בפינגולימוד ישנה השפעה שלילית על התגובה ההומורלית לאחר חיסון שכן יותר מ50% מהמטופלים לא פיתחו תגובה חיובית לחיסון.

 

DMTs, disease modifying therapies

 

*החיסון Pfizer BioNTech BNT162b2 אינו רשום בישראל ומיובא לישראל בהתאם לאישור מיוחד לפי תקנה 29 לתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986.

**החיסונים Pfizer BioNTech BNT162b2 ו- Moderna mRNA-1273 אינם רשומים בישראל והם מיובאים לישראל בהתאם לאישור מיוחד לפי תקנה 29 לתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986. החיסונים AstraZeneca AZD1222, אינו רשום בישראל ולא אושר לייבוא לישראל.

ריטוקסימאב אינו מאושר לשימוש בישראל לטיפול בטרשת נפוצה.

References:

1.    L. Brill et al. ECTRIMS 2021 [P780]

2.    D. Karussis et al. ECTRIMS 2021 [P940]

3.    C. Oreja-Guevara et al. ECTRIMS 2021 [P896]

4.    D. S. Khoury et al. Nature Medicine, vol. 27, July 2021, 1205–1211 www.nature.com/naturemedicine 1207

 

 

בחסות חברת MERCK

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני