במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות סקר חדש, מהן עולים הבדלים בגישות להערכת נשים לאחר-מנופאוזה עם תסמינים וגינאליים המעלים חשד לוגינוזיס חיידקי (Bacterial Vaginosis).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת חפיפה חלק מהמאפיינים האבחנתיים של תסמונת גניטואורינרית של מנופאוזה (Genitourinary Syndrome of Menopause) ווגינוזיס חיידקי, כולל רמות נמוכות של חיידקי לקטובצילוס בנרתיק ומדד חומציות של מעל 5. כעת הם ביקשו לקבוע את הגישות של רופאים לאבחנה וטיפול בנשים לאחר-מנופאוזה הפונות בתרחישים של וגינוזיס חיידקי או GSM וכיצד בדיקות סקר מולקולאריות משמשות במצבים אלו.
סקרים אנונימיים נשלחו לרופאים שעסקו בבריאות האישה, במטרה לבחון את הגישות שלהם לבירור וטיפול במקרים אלו.
מהנתונים עלה כי בתרחיש של אישה לאחר-מנופאוזה עם תסמינים המרמזים מאוד לוגינוזיס חיידקי, מרבית המטפלים (73%) היו בוחרים להשלים בדיקה מיקרוסקופית של ההפרשה הנרתיקית (Wet Mount), אם כי רק 35% דיווחו כי היו משלימים הערכה מלאה של קריטריוני Amse'l Criteria. מרבית המטפלים (89%) היו ממליצים על טיפול אנטיביוטי, 28.2% תמכו בשילוב אנטיביוטיקה עם מתן אסטרוגן נרתיקי, כאשר 11.8% המליצו על טיפול באסטרוגן נרתיקי בלבד. מבין המטפלים אשר היו בוחרים במשטח מולקולארי, 30% היו ממתינים לתוצאות לפני טיפול בתסמיני החולה.
כאשר התרחיש כלל אישה לאחר-מנופאוזה עם תלונות האופייניות לתסמונת גניטואורינרית של מנופאוזה, מרבית המטפלים (80%) המליצו על אסטרוגן נרתיקי ורק 4.6% המליצו על טיפול אנטיביוטי. חלק קטן מהמשיבים (16%) היו משלימים הערכה עם משטח מולקולארי, מחציתם היו ממתינים לתוצאות בטרם מתן טיפול. רופאים אשר עסקו בתחום במשך פחות מעשר שנים נטו יותר להתבסס על משטחים מולקולאריים, בהשוואה לאלו שעבדו בתחום זמן ארוך יותר.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנשים לאחר-מנופאוזה אשר יסייעו בקביעת קריטריונים אבחנתיים להבחנה בין וגינוזיס חיידקי ובין תסמינים בדרכי המין והשתן משנית למנופאוזה וכן יאשרו את טיב בדיקה מולקולארית מסחרית לוגינוזיס חיידקי בנשים מעל גיל 50 שנים.
Menopause. 2020;27(6):679-683
לידיעה במדסקייפ