שינויים בפרופיל ההורמונים, הרכב הגוף, שומנים ובריאות כלי דם במהלך המעבר למנופאוזה עשוי להביא לעליה בסיכוי נשים לאחר מנופאוזה להתפתחות מחלות לב וכלי דם, כך על-פי הצהרה מדעית חדשה מטעם איגוד הלב האמריקאי (American Heart Association). הצהרה זו נועדה להגביר את המודעות של אנשי צוות רפואי ונשים אודות הסיכון המוגבר למחלות לב בעת המעבר למנופאוזה.
במהלך עשרים השנים האחרונות הצטברו עדויות רבות בכל הנוגע לאופן התפתחות מחלות לב וכלי דם, אשר העידו באופן עקבי כי תקופת המעבר למנופאוזה הינה חלון זמן משמעותי עבור בריאות הלב. בהנחיות למניעת מחלות לב וכלי דם מטעם איגוד הלב האמריקאי משנת 2011 לא נכללו נתונים אודות תקופת המעבר למנופאוזה כחלון זמנים בו קיים סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. לאור זאת, ישנה חשיבות רבה לדון בהשלכות המצטברות של השינויים בתקופה זו.
גיל מוקדם בעת מנופאוזה טבעית נחשב סמן לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. מנופאוזה יאטרוגנית (כריתת שחלות דו"צ) מלווה גם היא בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
תסמינים וזו מוטוריים נקשרו עם רמות גרועות יותר של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומדדי טרשת עורקים תת-קלינית. הפרעות שינה גם נקשרו עם סיכון מוגבר למחלת לב וכלי דם תת-קלינית ומדדים קרדיווסקולאריים גרועים יותר בנשים בגיל העמידה.
עליה בשומן מרכזי/ויסארלי וירידה במסת שריר רזה הם שינויים בולטים יותר במהלך המעבר למנופאוזה. עליה זו בהשמנה מרכזית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, גם בקרב נשים עם מדד מסת גוף תקין.
עליה ברמות שומנים בדם (LDL ו-ApoB), סיכון לתסמונת מטבולית ורימודלינג של כלי דם בגיל העמידה נובעים יותר ממנופאוזה מאשר מגיל מתקדם, בעוד שעליה בלחץ דם, רמות אינסולין וסוכר ככל הנראה מושפעת יותר מהגיל הכרונולוגי.
מהנתונים בספרות עולה כי רק 7.2% מהנשים סביב מנופאוזה עומדות בהנחיות לפעילות גופנית ופחות מ-20% מקפידות על דיאטה בריאה.
ישנן עדויות לפיהן רמות HDL גבוהות אינן מעידות בהכרח על בריאות קרדיווסקולארית טובה יותר בנשים בגיל העמידה.
בנוסף, מספר מחקרים הציעו כי התחלת טיפול הורמונאלי למנופאוזה לפני גיל 60 שנים או בתוך 10 שנים מתחילת מנופאוזה מלווה בסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים בנושא זה.
Circulation. Published online November 30, 2020
לידיעה במדסקייפ