בתינוקות שהופרדו מהאם עקב לידה בניתוח קיסרי תועדו תוצאות טובות יותר כאשר היה מגע בין עור התינוק עם עור האב, בהשוואה לתוצאות בהן הוחזקו ע"י האב בזמן שהיו לבושים או נותרו לבדם בעריסה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Paediatrica.
להערכת השפעות מגע בין עור התינוק לאחר הלידה ובין ועור האב, החוקרים גייסו 95 זוגות שהסכימו לקחת חלק במחקר וחילקו באקראי את התינוקות לאחת משלוש קבוצות לאחר הלידה: 32 נותרו בעריסה במרחק מה מגוף האב; 34 הולבשו ושכבר בזרועות האב ו-29 הוצבו במגע עור לעור עם בית החזה של האב.
המדדים הפיזיולוגיים של התינוקות – חום גוף, קצב לב ורוויון חמצן בפריפריה – נבחנו לאחר 30 דקות תחת מחמם ולאחר מכן במרווחים של 15 דקות, מ-45 עד 120 דקות לאחר 120 דקות.
קצב הלב בקבוצת מגע עור לעור היה מהיר יותר משמעותית, בהשוואה לתינוקות ששכבו בעריסה עם הבדל ממוצע של 10.5 פעימות לדקה והיה יציב יותר לאורך הזמן. בקרב תינוקות ששכבו בעריסה תועדה ירידה משמעותית בקצב הלב לאורך הזמן, מממוצע של 143 פעימות לדקה ל-138 פעימות לדקה לאחר 120 דקות. קצב הלב הממוצע בקרב תינוקות שבאו במגע עור לעור עם גוף האב היה גם מהיר יותר בהשוואה לתינוקות שהיו לבושים כאשר שכבו בזרועות האב.
ערות התינוקות נבחנה שש פעמים במרווחים של 15 דקות. בקרב תינוקות שבאו במגע עם עור האב תועד מצב ערות גבוה יותר לאחר 60 דקות, בהשוואה לקבוצות האחרות. לאחר 105 ו-120 דקות, הבדלים אלו נעלמו ובכל התינוקות תועד מצב ערות ירוד בנקודה זו.
ממצאי המחקר מעידים על התועלת של מגע עור לעור עבור התינוקות וככל הנראה לא חשוב מי מספק את המגע, בין אם מדובר באב או באם. המגע בין עור התינוק ובין עור אדם קרוב אחר מסייע לבקרה העצמית של גוף התינוק.
Acta Paediatrica, online January 6, 2021
לידיעה במדסקייפ