Migraine

נשים עם היסטוריה של מיגרנה נוטות לחוות יותר גלי חום (NAMS)

כאב ראש מיגרנה

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

נשים עם היסטוריה של מיגרנה נוטות לחוות יותר גלי חום חמורים או חמורים מאוד, בהשוואה לנשים ללא מיגרנה, כך עולה ממחקר שפורסם בכנס השנתי של אגודת גיל המעבר הצפון אמריקאית (NAMS). על פי המחקר, 1 מכל 5 נשים חוות מיגרנה, והן נוטות לסבול מתסמיני מיגרנה ונכות רבים יותר, מציינים המחברים.

החוקרים ניתחו נתונים של 3308 נשים בגילאי 45 עד 60 שנים, בגיל ממוצע של 53. רובן המכריע של המשתתפות היו לבנות (95%) והיו לפחות עם השכלה אקדמית (93%). רובן היו גם במערכת יחסים ארוכת טווח (85%), רובן מועסקות (69%) ורובן אחרי גיל המעבר (67%). החוקרים התאימו את ממצאיהם למדד מסת הגוף (BMI), מצב גיל המעבר, מצב עישון, דיכאון, חרדה, טיפולים הורמונאלים שגרתיים וכאבי גב תחתון בשנה האחרונה. “האבחנה של כאבי גב תחתון, הפרעת כאב נוספת, שימשה לבדיקת הספציפיות של הקשר בין תסמיני מיגרנה ותסמינים ואזומוטוריים”, כותבים המחברים. קצת יותר מרבע מהנשים (27%) דיווחו על היסטוריה של מיגרנה, וציוני דירוג גיל המעבר של נשים אלו היו גבוהים בממוצע ב-1.36 נקודות מאשר נשים ללא היסטוריה של מיגרנות (P <.001). נשים עם מיגרנה היו גם בסיכון גבוה ב-40% מנשים ללא מיגרנה לגלי חום חמורים או חמורים מאוד, לעומת ללא גלי חום בכלל (יחס הסיכויים, 1.4; P = .02).

לא ברור אם מיגרנה או גלי חום הם גורמי סיכון המוסיפים לפרופיל הסיכון הקרדיווסקולרי הקיים של אישה או שהם פשוט סמנים ביולוגיים של מסלול משותף, אמרה מחברת המחקר בראיון. היא משערת כי הקשר הנפוץ בין מיגרנה ותסמינים ואזומוטוריים יכול להיות קשור לחוסר ויסות עצבי. “המערכות הנוירולוגיות וכלי הדם שלנו הן תהליכים פיזיולוגיים מתואמים הפועלים יחד בהתאם לתפקוד הבסיסי של המוח והגוף”, אמרה. חלק מהתסמינים של מיגרנות וגיל המעבר דומים ושניהם מוסברים לעתים קרובות על ידי חוסר תפקוד של מערכות אלו. הקשר בין היסטוריה של מיגרנות לבין חומרת הסימפטומים הואזומוטוריים עשוי להיות מוסבר על ידי חוסר ויסות זה בין המערכות הנוירולוגיות לבין כלי הדם”.

ההשלכות הקליניות העיקריות של ממצאים אלה הן כי רופאים המטפלים בנשים צריכים להיות בטוחים שהם שואלים את המטופלות על היסטוריית המיגרנות שלהן. “הייעוץ שאנו מספקים לגבי תסמיני גיל המעבר צריך להיות מותאם טוב יותר להיסטוריה הרפואית של המטופלות שלנו, ובמיוחד, חשוב לשאול לגבי היסטוריית המיגרנות וכיצד הדבר עשוי להשפיע על הסימפטומים”, הוסיפה.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך