חדשות

טיפול ב- Interferon beta-1a) Rebif )אינו משפיע על התגובה החיסונית של חולים לחיסון השפעת

07/05/2020

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

 

מתוצאות מחקר Rebif-Influenza Vaccine Study עולה כי בחולים עם טרשת נפוצה תועדה תגובה חיסונית הולמת לאחר קבלת חיסון כנגד שפעת, בין אם טופלו בזריקות תת-עוריות של Rebif (Interferon beta-1a), ובין אם לאו.

 

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי, לא-אקראי, בתווית-פתוחה, אשר כלל חולים בגילאי 25-55 שנים עם אבחנה של טרשת נפוצה במשך לפחות שנה אחת ומדד EDSS (Expanded Disability Status Scale) בטווח 0-5.5 נקודות.

 

במהלך המחקר לא תועדו סוגיות בטיחות חדשות בנוגע לטיפול ב-Rebif בחולים עם טרשת נפוצה.

 

התגובה האימונולוגית לחיסון כנגד שפעת נבחנה באופן פרוספקטיבי בחולים עם טרשת נפוצה, כאשר 86 חולים טופלו בזריקות תת-עוריות של Rebif במינון 44 מק"ג, שלוש פעמים בשבוע ו-77 חולים לא קיבלו את הטיפול התרופתי. ריכוז הנוגדנים לשפעת בקרב שתי הקבוצות החולים בתגובה לחיסון נבדק על דגימות דם משתי קבוצות החולים בתחילת המחקר, כעבור 21 ימים ולאחר 28 ימים ממתן החיסון בשיטת (hemagglutinin) טיטר (כייל) נוגדנים להמגלוטינין (inhibition assay).  מהנתונים עלה כי בשתי הקבוצות תועדו שיעורים דומים של חולים שהשיגו את התוצא העיקרי, טיטר HI של 1:40 ומעלה, אשר עמדו על 93% מהחולים שטופלו ב-Rebif ו-90.9% מאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי (p=0.77). בדומה, תועדו שיעורים דומים של חולים בהם נרשמה עליה של לפחות פי 2 (75.6% ו-75.3%, בהתאמה, p>0.999) או לפחות פי 4 בטיטר HI (50.0% ו-58.4%, בהתאמה, p=0.35)1.  

 

החוקרים כותבים כי לממצאי המחקר חשיבות רבה בשל העדויות לפיהן שפעת וזיהומים אחרים מהווים לעיתים קרובות טריגר להתלקחות טרשת נפוצה והם מציעים כי יש לשקול חיסוני שגרה לכלל החולים עם טרשת נפוצה1.

 

 

 

לרביף פרופיל בטיחות ידוע המבוסס על יותר מ-20 שנים של מחקרים וניסיון בעולם ולמעלה מ- 1.69 מיליון שנות מטופל מאישורה של התרופה.

 

 

 

המידע מוגש בחסות חברת MERCK

References

1. Schwid SR, et al. Neurology 2005; 65:1964–1966.

2. Rebif® PI MoH approved October 2019.

3. PRISMS Study Group. Lancet 1998; 353:1498–1504.

4. PRISMS Study Group and the University of British Columbia MS/MRI Analysis Group. Neurology 2001; 56:1628–1636.

5. Kappos L et al. Neurology 2006; 67:944–953.

6. Kappos L et al. J Neurol Neurosurg Psychiatry 2015; 86:1202–1207.

7. Harty G et al. ECTRIMS 2018; [A-0950-0030-00894].

8. Winkelmann A et al. Nat Rev Neurol 2016; 12:217–233.

9. Winkelmann A et al. Clin Exp Immunol 2014; 175:425–438.

10. Sandberg-Wollheim M et al. Mult Scler 2011; 17:431–440.

11. Hellwig K et al. ECTRIMS 2018; [P1753].

12. Hellwig K et al. J Neurol 2020. doi:10.1007/s00415-020-09762-y [Epub ahead of print].

13. Thiel S et al. Mult Scler 2016; 22:801–809.

14. Rollot F et al. MENACTRIMS 2019.

15. Freedman MS et al. Mult Scler Relat Disord 2020; 37:101597.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני