Multiple Sclerosis

נתונים חדשים אודות הקשר בין תסמונת עייפות כרונית ובין COVID-19 (מתוך אתר Medscape)

קורונה

תסמינים ממושכים בחולים עם COVID-19 הובילו לסדרה חדשה של מחקרים להערכת המנגנון בבסיס Chronic Fatigue Syndrome או Myalgic Encephalomyelitis (ME/CFS) ומחלות כרוניות אחרות לאחר זיהום נגיפי.

חלק מהחולים עם COVID-19 המשיכו לסבול מתסמינים שבועות או חודשים לאחר הזיהום, גם לאחר שלא נמצאו עוד חיוביים לנגיף. בשני מאמרים שפורסמו לאחרונה, אחד בכתב העת Journal of the American Medical Association בחודש יולי ואחד שפורסם ב-Morbidity and Mortality Weekly Report החודש עייפות כרונית זוהתה כאחד התסמינים המובילים בקרב חולים שלא חשו בטוב מעבר לשבועיים לאחר הופעת COVID-19.

למרות שחלק מהדיווחים אודות תסמינים ממושכים לאחר הזיהום הנגיפי היו ספציפיים לנגיף הקורונה כולל שיעול, כאבי חזה וקוצר נשימה תסמינים אחרים היו חופפים עם הקריטריונים האבחנתיים ל- ME/CFS, המוגדרת כעייפות משמעותית וממושכת למשך לפחות שישה חודשים, חולשה לאחר מאמץ, שינה לא-מעוררת ואי-סבילות אורתוסטטית או ליקוי קוגניטיבי. למרות שהאתיולוגיה אינה ברורה, מקרים רבים מתפתחים לאחר מחלה נגיפית.

החוקרים מסבירים כי הממצאים החדשים מספקים הזדמנות לבחון כיצד מתפתחת תסמונת עייפות כרונית, אך בנוסף, מחקרים רבים בנושא תסמונת עייפות כרונית עשויים לספק תשובות בנוגע ל-COVID-19.

זוהי אינה הפעם הראשונה בה חוקרים קושרים בין תסמונת ME/CFS ובין נגיף הקורונה. חוקרים מטורונטו פרסמו תוצאות מחקר מקרה-ביקורת אשר כלל 22 אנשי צוות רפואי שנדבקו בשנת 2003 בנגיף SARS-CoV-1 והמשיכו לסבול מעייפות כרונית, כאב ממקור שריר-שלד ושינה לא-מרעננת עם עדות ב-EEG להפרעת שינה 1-3 שנים לאחר המחלה. כל המשתתפים הללו לא הצליחו לשוב לעבודה לאחר שנה אחת.

רבים מנצלים את ההזדמנות הנוכחית בכדי לנסות ולהבין טוב יותר אם ניתן לזהות יעדים אפשריים לטיפול תרופתי או סמנים העשויים לסייע בפיתוח גישות למניעה וטיפול.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר