חדשות

הקשר בין רמות הנוגדנים לוירוס הקורונה, מידת ההדבקה והידבקות במחלה ומשמעות אפשרית לחולי טרשת נפוצה המטופלים ב-MAVENCLAD® 10 mg tablets (חומר פעיל Cladribine)

05/08/2021

מאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine בדק את הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה בקרב אנשי צוות רפואי מחוסנים1.

במחקר תועדה התאמה בין רמת הנוגדנים המנטרלים לבין מידת ההדבקה וההידבקות במחלה.

תועדו רמות נוגדנים מנטרלים נמוכות יותר בשבוע שטרם האבחנה, בהשוואה לביקורות התואמות. רמות נוגדנים גבוהות יותר נקשרו עם סיכון הדבקה נמוך יותר.

 

החוקרים התבססו על בדיקות סרולוגיות, בדיקות נוגדנים, ריצוף גנטי וחקירות אפדימיולוגיות להערכת אנשי צוות רפואי שפיתחו תסמינים או נחשפו לאדם חולה. כל אנשי הצוות קיבלו מנת חיסון שנייה של חברת פייזר 11 ימים טרם תחילת המחקר. המחקר ארך 14 שבועות, במהלכן פרץ בישראל הגל השלישי של מגפת הקורונה.

 

מהנתונים עולה כי 39 מבין 11,453 מאנשי הצוות הרפואי אובחנו כחולים מאומתים לאחר קבלת שתי מנות החיסון, 67% מהם פיתחו מחלה קלה ו-33% היו ללא תסמינים. התסמינים הנפוצים כללו גודש בדרכי נשימה עליונות (36%), כאבי שרירים (28%), אובדן חוש טעם או ריח (28%) וחום או צמרמורות (21%).

 

החוקרים מדווחים כי למרות שהחיסון של חברת פייזר הוא יעיל מאוד, מקרים נדירים של הדבקה בנגיף לאחר החיסון מהווים אתגר ייחודי, מאחר וזיהומים אלו לעיתים קרובות מתפתחים ללא תסמינים ועלולים לסכן אוכלוסיה פגיעה.

 

מבין אנשי הצוות הרפואי שנדבקו בנגיף, 31% דיווחו על תסמינים ממושכים שבועיים ויותר לאחר האבחנה ו-19% דיווחו על תסמיני קורונה ממושכים (Long COVID) כולל אובדן חוש טעם וריח, שיעול, עייפות, חולשה, קוצר נשימה, או כאבי שרירים למשך למעלה משישה שבועות. מבין 23% אנשי הצוות שנדרשו לימי מחלה מעבר ל-10 ימי הבידוד, ארבעה שבו לעבודה תוך שבועיים ואחד לא שב לעבודה גם לאחר שישה שבועות.

 

וריאנט אלפא (B117) של נגיף הקורונה, אשר היה הווריאנט הדומיננטי באותה עת בישראל, זוהה

ב-85% מהדגימות שנבדקו. מבין כלל אנשי הצוות, ב-74% תועד עומס נגיפי גבוה בנקודת זמן כלשהי במהלך המחלה, עדות לרמת ההדבקה. לא זוהו מקרים של זיהומים משניים, כאשר החוקרים סבורים כי אנשי הצוות שנדבקו בנגיף היו פחות מדבקים בהשוואה לאלו שלא חוסנו כנגד הנגיף.

 

המקור הסביר להדבקה בכל 37 אנשי הצוות  עם נתונים זמינים היה אדם לא-מחוסן, שזוהה כבן משפחה ב-57% מהמקרים. ב-30% מהמקרים המקור החשוד היה עמית לעבודה או מטופל שלא חוסנו.

 

רמת נוגדנים מנטרלים הייתה נמוכה יותר בקרב הנבדקים שנדבקו למרות שחוסנו.

החוקרים סבורים שישנה חשיבות לרמות הנוגדנים (IgG ו-neutralizing) שמתפתחות לאחר קבלת החיסון המלא (שתי מנות)במידת ההגנה מפני הנגיף.

 

מחקר נוסף, מצא כי בחולים שטופלו במייבנקלאד תועדה תגובת נוגדנים כנגד נגיף הקורונה לאחר קבלת החיסון (של חברת פייזר) כנגד הנגיף, אשר ניתן בנקודות זמן שונות לפני או לאחר התחלת הטיפול. מהנתונים עלה כי כל 23 חולים שטופלו במייבנקלאד וקיבלו את החיסון פיתחו תגובת נוגדני IgG כנגד נגיף הקורונה, אשר הייתה דומה לזו שתועדה בחולים עם טרשת נפוצה שלא קיבלו טיפול אימונו-מודולטורי ולתגובה שתוארה בקבוצת ביקורת של משתתפים בריאים. לא תועדו סוגיות בטיחות חדשות בקרב חולים אלו2.

 

 

בחסות חברת MERCK

 

References:

 

1.       M. Bergwerk et al. N Engl J Med, 2021

1.       A Achiron, M Mandel et al. Ther Adv Neurol Disord 2021, Vol. 14: 1–8

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני