מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet עולה כי בחולים עם מיאלומה נפוצה, אשר אינם מתאימים להשתלת מח עצם, משלב D-VMP (Daratumumab בשילוב עם Bortezomib, Melphalan ו-Prednisone) הוביל להארכת ההישרדות הכוללת. יתרה מזאת, לאחר למעלה משלוש שנות מעקב, משטר זה הוביל לשיפור משמעותי בהישרדות ללא-התקדמות מחלה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקר ALYCONE בשלב 3, ההישרדות ללא-התקדמות הייתה ארוכה יותר משמעותית עם D-VMP, בהשוואה למשלב VMP בלבד בחולים עם אבחנה חדשה של מיאלומה נפוצה. כעת מדווחים החוקרים על נתונים עדכניים אודות היעילות והבטיחות של הטיפול לאחר למעלה מ-36 חודשי מעקב.
מדגם המחקר כלל 706 חולים, כאשר 350 חולקו לטיפול במשלב D-VMP ו-356 חולקו לטיפול במשלב VMP. לאחר חציון מעקב של 40.1 חודשים זיהו החוקרים תועלת משמעותית מבחינת הישרדות כוללת בקבוצת הטיפול במשלב D-VMP (יחס סיכון לתמותה של 0.60, p=0.0003). מניתוח Kaplan-Meier להערכת שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר 36 חודשים עלה שיעור של 78% בקבוצת D-VMP, בהשוואה ל-67.9% בקבוצת הטיפול במשטר VMP.
שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות, התוצא העיקרי של המחקר, נותרו מובהקים סטטיסטית בקבוצת הטיפול ב-D-VMP (יחס סיכון של 0.42, p<0.0001). האירועים החריגים הנפוצים במהלך שלב האחזקה של טיפול מונותרפי ב-Daratumumab בחולים בקבוצת D-VMP כללו זיהומים נשימתיים (19% פיתחו זיהום בדרכי נשימה עליונות, 15% אובחנו עם ברונכיטיס ו-12% אובחנו עם זיהום נגיפי בדרכי נשימה עליונות), שיעול (12%) ושלשול (10%).
לסיכום, ממצאי המחקר תומכים בתוצאות הטיפול בתוספת Daratumumab כחלק ממשלב D-VMP בחולים עם מיאלומה נפוצה, אשר אינם מתאימים להשתלת מח עצם.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!