במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatology מופיעה הצהרה משותפת לארבעה איגודים רפואיים גדולים בנושא שימוש בטוח ב-Hydroxychloroquine (פלקווניל) מנקודת המבט של הרעילות העינית של הטיפול התרופתי.
הטיפול ב-Hydroxychloroquine עלה לכותרות בשנה האחרונה לאחר שעלתה סברה כי התרופה עשויה לסייע בטיפול בחולים עם זיהום בנגיף הקורונה. עם זאת, התרופה מצויה בשימוש מזה שנים רבות לטיפול בחולים עם לופוס או דלקת מפרקים שגרונית, כאשר החשש העיקרי בנוגע לבטיחות הטיפול נוגע לסיכון לרטינופתיה.
מחקרים קודמים הציעו כי שכיחות רטינופתיה על-רקע הטיפול התרופתי נעה בין 4.3% ועד 13.8% מהחולים וכי באופן כללי, קיים קשר בין הרעילות העינית ובין משך ומינון הטיפול.
במחקר גדול אחד מצפון קליפורניה, השכיחות הכוללת של רעילות עינית עמדה על 7.5%. מינון יומי קטן מ-5 מ"ג/ק"ג לווה בשיעורי רטינופתיה של מתחת ל-2% למשך עד עשור, אך לאחר עשר שנים, הסיכוי לרעילות עינית עמד על פי 3.22 ועם מינונים של מעל 5 מ"ג/ק"ג הסיכון עלה עד פי 5.7.
רמות בדם של Hydroxychloroquine עשויות לסייע בעתיד בניטור ההשפעה הקלינית והסיכון לרעילות עינית, אך אלו עדיין אינן זמינות לשימוש ומהנתונים הזמינים עולה כי קיימת וריאביליות רבה ביחס לנטילת התרופה.
מעבר למינון ומשך הטפול, תפקוד כלייתי הינו גורם סיכון נוסף לרעילות, מאחר והתרופה מופרשת בשתן. בחולים עם אי-ספיקת כליות נדרש טיפול במינונים נמוכים יותר ומעקב צמוד.
לבדיקות סקר יש חלק קריטי בזיהוי רטינופתיה לפני התפתחות נזק בלתי-הפיך, העלול להתקדם גם לאחר הפסקת התרופה. יש להשלים בדיקה ראשונה בתוך מספר חודשים מהתחלת Hydroxychloroquine לשלילת הפרעת ברקע, דוגמת ניוון מקולארי או רטינופתיה סוכרתית. בדיקות סקר שנתיות של חולים ללא גורמי סיכון יושלמו לאחר 5 שנות טיפול. הגישה האופטימאלית לבדיקת סקר היא השלמת בדיקת OCT (Optical Coherence Tomography).
הסימנים המוקדמים של רטינופתיה עשויים להיות עדינים ולהתפתח לאט, כאשר פירוש הממצאים עשוי להיות מאתגר. עם זאת, אין מקום להפסיק את הטיפול ב-Hydroxychloroquine בשל שינויים גבוליים בלבד, אלא להשלים ביקורת חוזרת בתוך מספר חודשים או בדיקה חוזרת במקרה של כל ממצא חשוד.
דרושה תקשורת יעילה בין מומחים במטרה לספק טיפול בטוח ויעיל ב-Hydroxychloroquine.
Arthritis Rheum 2021
לידיעה ב-MedPage Today